יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

צום העשירי

העשירי בטבת הוא יום צום
בעשירי בטבת נגדע חלום
בעשירי בטבת נפלו חומות ירושלים
בעשירי בטבת הבבלים הכו כפל כפליים

שנתיים וחצי צר נבוכדנאצר על ירושלים
מוכים ורעבים היהודים זועקים למים
ובזאת החל נבוכדנאצר את החורבן ממש
שנמשך ונמשך עד הריסת בית המקדש

קרוב ל-י' בטבת קרו עוד מאורעות
מותם של עזרה ונחמיה גדולי המאורות
ותרגום התנ"ך ליוונית שזעזע את העם
מעשה זה פגע ביהודים בכולם

העשירי בטבת נקבע כיום הקדיש הכללי
על ידיי מועצת הרבנות הראשית לכל יהודי
שביום זה יאמרו קדיש לחללי השואה
לקרוביהם שאינם יודעים תאריך מותם והקבורה

צום העשירי חשוב ונקבע בתנ"ך
ביום זה החל החורבן והעם נידך
וכשחל הצום ביום שישי או בשבת
צמים ביום זה ולא נדחה לפניו ולמחרת

צום העשירי בטבת יביא לנו הגאולה
ויהפך ליום שמחה ששון רינה וגילה
ואנו נשמור ונקפיד על אהבת זולתנו
נזכה במהרה לראות בבניית בית מקדשינו

יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

פרשת ויגש

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני, לא!
לא תיקח את בנימין למרות שאתה כפרעה1
אתה שאלת אותנו כל מיני שאלות ופרטים
על אבינו הזקן החי הוא, ועל האחים

ספרנו לך הכל בפירוט ובאמת
שאבינו קשור לבנו הקטן ואחיו מת
ולמרות אי רצונו לשלוח את בנו הקטן
הצלחנו לשכנעו והבאנו אותו לכאן

ואם יקרה ששני בני רחל יפגעו
ירד אבינו ביגון שאולה וחייו יסתיימו
ולכן קח אותו במקום בנימין הקטן
אני ערבתי עבורו ואני חזק שרירי ואיתן

ולא יכול יוסף להתאפק ולהמשיך ולשחק
את המושל הכל יכול שאת האחים שיתק
ויסלק מהחדר כל איש מעליו
ואחר כך פרץ בבכי ופנה אל אחיו

אני יוסף אחיכם העוד אבי חי
האחים נבהלו וצעקו לאל שדי
והמשיך יוסף ואמר האח שמכרתם למצרים
אל תפחדו ותעצבו הכל היה יד האלוקים

הכל נעשה בהשגחת בורא עולם
ששלחני למצרים לפרנס את העולם
והנה אני המהול המושל בכל מצרים
מזמין את אבי ואתכם לגור ותקבלו כפליים

כי זה עוד חמש שנים לרעב
והאוכל יעלה לכם בהון כסף וזהב
ובבואכם לכאן תחיו על חשבוני
הנה עינכם רואות וגם בנימין אחי

יוסף חיבק ונישק את כל האחים
בכה ואראה להם שאין הוא מהנוקמים
וחזר ואמר עלו אל יעקב אביכם
וחזרו עם העגלות שנתתי לכם

לכל האחים נתן חליפות שמלות
ולבנימין נתן פי חמש כדי לנסות
האם אפליה זו מרגיזה את האחים
כמו שבזמנו יעקב נתן לו כתונת פסים

לאביו יעקב שלח יוסף מטוב מצרים
ולאחיו אמר אל תרגזו בדרך הכל משמים
מתוסכלים ומבולבלים האחים הגיעו לאביהם
ויאמרו יוסף חי ויעקב לא האמין להם

רק כאשר ראה את העגלות טעונות סחורה
נזכר שהוא ויוסף למדו פרשת עגלה ערופה
ויאמר ישראל רב, עוד יוסף חי
אלך ואראנו לפני שלא יהיה עוד פנאי

ויסע ישראל ויבא לבאר שבע ויזבח זבחים
אל תירא רד למצרים אומר לו אלוקים
לגוי גדול אשימך במצרים הגדולה
ואני ויוסף נשגיח עליך ועל משפחתך

לקח יעקב את כל משפחתו ורכושו
וירדו למצרים להיפגש עם יוסף ולחיות עימו
למצרים ירדו שישים ושש כל נפש יעקב
הפירוט: בני לאה שלושים ושלוש היו הרוב

בני זלפה שש עשרה ובני בלהה שבעה
בני רחל ארבע עשרה סך הכל שישים וחמישה
נוסיף עוד יוכבד שנולדה בין החומות
ויוסף ואשתו ושני בניו נכללו גם בין השמות

לפי החשבון הסופי כל משפחת יעקב שבעים
והלכו לגור בארץ גושן רחוק מהמצרים
ואת יהודה שלח יעקב להקים בית מדרש
כדי שישב וילמד תורה בהתמדה ממש

יוסף לקראת אביו יעקב לגושן עלה
ועל צווארו בכה יעקב ואמר קריאת שמע
ויאמר יוסף לאחיו אמרו לפרעה שאתם רועים
כדי שלא ייקחם לצבא למנותיכם לקצינים

אמרו שרצונכם לשבת בארץ גושן לרעות הצאן
תועבת מצרים להתפרנס מצאן, שלהם הוא אדון
את הצאן והכבשים המצרים עובדים ומעריצים
הפכו אותם לאלוהיהם ולהם הם משתחווים

פרעה שמח לשמוע שליוסף יש משפחה
זה מוסיף כבוד שיש ייחוס לשם ולממלכה
חמישה מאחיו הביא והציג יוסף לפרעה
מהחלשים כדי שלא יגייסם לצבאו

יעקב נפגש עם פרעה וברכו בברכה
שמי היאור יעלו לקראתו וישקו האדמה
ויאמר לו ששנות חייו מאה ושלושים שנה
חיים קשים צרות ורעות היו במלוא המנה

הרעב המשיך להכות בצורה קשה
למצרים נגמרו הכסף והצאן תוך שנה
נהיה ליוסף ולפרעה עבדים, הם זעקו
העיקר שנקבל אוכל ומשפחתנו לא ירעבו

יוסף רכש את אדמת מצרים כמשכון
כדי שיהיה למצרים ולמשפחותיהם מזון
ולאורכה ולרוחבה של מצרים פיזר את התושבים
כדי שיהיו כמו משפחתו גרים וזרים

למצרים נתן עצה מבורכת ויעילה
שיהיו אריסים לפרעה וישלמו אחוזים ועמלה
החייתנו התלהבו המצרים בששון ובשמחה
רק מהכהנים יוסף לא לקח האדמה

ובני ישראל ישבו בארץ גושן לבדם
ויפרו וירבו מאד וגידלו בשקט את צאנם
ולאט לאט התאקלמו והרגישו כתושבי מצרים ממש
ובקטע זה מסתיימת פרשת ויגש

יום שני, 22 בנובמבר 2010

פרשת וישב

וישב יעקב בארץ מגורי אביו
רצה יעקב לשבת וליהנות מהשלווה שמסביב
ובינתיים גדלו בניו ויוסף רועה צאנם
והוא נער בן שבע עשרה אהוב ותם

אביו אהב אותו מכל בניו
ויוסף את בני בלהה וזלפה אהב
ויעקב מרוב אהבה עשה לו כתונת פסים
והפלי זו גרמה לקנאה בן האחים

חוץ מכתונת הפסים שנאו אותו אחיו
כי סיפר עליהם לשון הרע מאחורי הגב
וגם אמר שהם אוכלים אבר מן החי
ופוגעים בבני השפחות שעימהם חי

יוסף חלם וסיפר לאחיו שני חלומות
הראשון שהם בשדה עובדים ואוספים אלומת
ולפתע כל האלומות של האחים
אל אלומת יוסף כורעים ומשתחווים

והחלום השני גם מדהים בסיפורו
שהשמש והירח והכוכבים משתחווים לעומתו
האחים רגזו התרגשו ושנאתם גברה כהר
ואביו ביטל ואמר רחל מתה ושמר הדבר

האחים הלכו לרעות את צאן אביהם
ויעקב אמר ליוסף לך לרעותם ותבקרם
יוסף פגש איש ושאלו אחי אני מבקש
אמר האיש הם בדותן ואוכלים בשר על האש

ראו אחי יוסף בבואו ולבוש בכתונת הפסים
החליטו להורגו ולהשליך גופתו בין השיחים
ואל אביו יאמרו שטרפה אותו חיה רעה
ונראה מה יהיו החלומות אשר ראה

ראובן הבן הבכור להציל את יוסף רצה
אמר למה להרוג נשליכו לבור שבקרבתנו נמצא
וכבכור אחראי לקח על עצמו ראובן
להציל את יוסף ולהחזירו לאביו הזקן

וכאשר יוסף התמים התקרב אל אחיו
תפסו והפשיטו את כתונת הפסים מעליו
וייקחו וישליכו אותו לבור שאין בו מים
ורק נחשים ועקרבים היו בו מלוא חופניים

לפתע מגיעה שיירת גמלים של ישמעאלים
יהודה אמר בואו נמכרהו בעשרים שקלים
לא כדאי שנהרוג את אחינו וימות
גם כך הוא ייענש על דברי השטות

ואמנם קנו אותו אנשי מדיין
ומכרו אותו לישמעאלים בכסף מזומן
ויוסף הורד למצרים ונמכר למצרים
קנה אותו פוטיפר שר הטבחים

ובינתיים ראובן חזר לבור להציל את הנער
וראה כי איננו והתמלא מלוא צער
האחים לקחו את כתונת הפסים
וטבלו אותה בדם של גדי עיזים

שלחו ליעקב הכר נא הזו כתונת בינך
יעקב הכיר כתונת הפסים וזעק ובכה
טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלה אותו
קרע בגדיו ואף אחד לא הצליח לנחמו

יהודה הורד מגדולתו על ידי האחים
עזב המקום נשא אישה ונולדו לו שלושה בנים
ששמותם ער אונן והקטן שילה
ער ואונן חטאו חטאה קשה וגדולה

כאשר ער נשא אישה בשם תמר
אישה שהייתה חכמה ויפת תואר
הוא לא רצה שתתכער על ידי הולדת ילדים
ולכן לא הכניסה להריון כל השנים

אלוקים שילם לו כגמולו והרגו
ואחיו אונן שהיה צריך ליבם עשה כמותו
גם הוא קיבל את עונשו כאחיו
ה' המיתו ונתן לו באבי אביו

וכך נשאר הילד שילה הקטן
יהודה אמר נחכה שיגדל יש זמן
ולמעשה הוא בכלל לא התכוון שזה הבן
שילה יישא את תמר ואותה ייבם

עברו הימים ואשת יהודה מתה והוא התאלמן
ושילה לא ניתן לתמר ואיימה להתחתן
תמר החליטה אם כן להתחפש לזונה
כדי להתעבר אם לא משילה אז מיהודה

יהודה בא ופגש בתמר שהיא התנהגה כזונה
בתמורה נתן עירבון פתילים וחותמת לעת עתה
הבטיח לה שישלח גדי עיזים כתשלום
תמר נעלמה מהשטח כאילו לא היה כלום

לאחר תשעה חודשים תמר הייתה בהיריון
ששמע יהודה אמר שרפו כלתי בפומבי ובביזיון
תמר לא רצתה לבייש את חותנה
רק הוציאה חותמתו ופתיליו קבל עם ועידה

יהודה הישר והמנהיג הצדיק את תמר
היא צודקת כי לא נתתי את שילה אמר
יש אומרים שאחר כך נשאה לאישה
ויש אומרים שעזב המקום בבושה

תמר ילדה במזל טוב ובשעה טובה
תאומים שהיו צדיקים ולומדי תורה
שם האחד זרח שילדו חוט שני קשור
והשני פרץ, אבי דוד משיח ה' האמור

יוסף משל בבית פוטיפר כאדון
הכל היה תחת פיקוחו האחזקה קניות וניקיון
אשת פוטיפר את עינה ביוסף נתנה
ורצתה שיהיה עימה בכל עת ובכל פינה

כאשר יום אחד כולם הלכו מהארמון
אשת פוטיפר התחלתה ואמרה כואב לי הגרון
יוסף הגיע לתומו לעשות מלאכתו
תפסה אותו להיות עימה אפילו רק בגופו

יוסף ברח מהבית והשאיר את בגדו אצלה
ותצעק בכל גדול אונס זה היא בישלה
יוסף התחיל עימי חמרות שאני אישה נשואה
וכך וכך עשה לי העבד לבעלה סיפרה

וכהרף עין וללא משפט יוסף נזרק לכלא
וחטף עשר שנים בלי לומר הגה
גם בכלא קיבל יוסף תפקיד של משגיח
הכל היה באחריותו אבל העתיד לא הבטיח

לבית הסוהר נזרקו בעוונותיהם שני שרים
שרי פרעה אחד האופים ושר המשקים
שניהם חלמו חלומות דומים ומשונים
וביקשו מיוסף אולי ייתן לחלומותיהם פתרונים

יוסף פתר להם את חלומות שניהם
שבעוד שלושה ימים יבוא סוף לצרותיהם
שר המשקים יחזור לעבוד בארמון
ושר האופים ייתלה על העץ מול הארמון

ורק זאת ביקש יוסף משר המשקים
תמליץ עלי שאני חף משפע אצל הממונים
ולא זכר את יוסף שר המשקים
וכך יוסף ישב בכלא עוד שנתיים ימים

יוסף אמר לשר המשקים שיזכרהו פעמיים
ולכן הקב"ה הענישו שישב עוד שנתיים
כי אפשר להשתדל ולהתאמץ יותר טוב
אבל לסמוך על ה' ומסתיימת פרשת וישב יעקב

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

פרשת וישלח

וישלח יעקב מלאכים לפניו
לרצות ולהשלים עם אחיו עשו
יעקב שלח לעשיו מסר עם לבן גרתי
חייתי אצלו כגר אבל תרי"ג מצוות שמרתי

המלאכים חזרו אל יעקב חיש
עשו מגיע לקראתך עם ארבע מאות איש
שלושה דברים יעקב החליט לעשות
להילחם להתפלל ולשלוח לעשו מתנות

וכן הוא חצה את מחנהו לשניים
והתפלל לאלוקי אבותיו שבשמים
ושלח לעשו גמלים פרות כבשים ואילים
נקבות זכרים וחמישה עדרים וגם יהלומים

בלכתו עבר את נהר יבוק לבד
ויתאבק איש עימו וגרם לו כאב חד
הוא תפס לו בירך באזור הגיד
והאיש את שמו לא רצה להגיד

הוא בירך את יעקב וקרא לו ישראל
הוא ביקש מיעקב שישלחנו שהוא צריך להתפלל
המתאבק ביעקב היה מלאך עשו
יעקב התגבר עליו ואחר כך אותו עזב

עשו ויעקב מתקרבים זה אל זה
ופגישתם יחד הייתה ממש מחזה
האמהות עומדות ומגינות על ילדיהן
ויעקב באומץ עומד בראש מלפניהן

ועשו שבא ורואה את יעקב מחבקו
ובמקום אויב הוא נהפך לאחיו אוהבו
מנשקהו דורש בשלומו ורואה המשפחה
אנשים וילדיהן ויוסף המגן על אמו היפה

עשו לוקח את כל המנחה שיעקב שלח
ואומר לו הבה נלך ביחיד אל תברח
אומר יעקב הילדים רכים הצאן חלש וצעיר
אבוא לפוגשך אי"ה במקומך בשעיר

יעקב שלם בתורתו בגופו ובממונו
הגיע לשכם שבסוכות עם כל משפחתו
ודינה בת לאה יצאה לראות חברות
ושכם בן חמור התאהב בה נואשות

הדבר שנעשה חמור אסור ואבוי
היא הלכה והסתגרה בארמונו של גוי
ושכם בן חמור רצה עם דינה להתחתן
פנה ליעקב ולבניו שיאמרו לו כן

בני יעקב רגזו על מעשיו של שכם
וענו לו העורמה מוכנים להתחתן עמכם
אבל אנו כולנו עשינו ברית מילה
מולו עצמכם כמונו ותהייה חתונה הללויה

שכם, אביו וכל עמו מלו עצמם
וכשתושבי שכם נאנקו מכאב חיתוך עורלתם
וביום השלישי כאשר כל העם חזק סובל
באו שמעון ולוי והרגו מזקן ועד עולל

את דינה אחותם לקחו מבית שכם בכח
דינה המבוישת לא רצתה עימהם לברוח
עד ששמעון אחיה הבטיח לה בשבועה
שהוא יתחתן איתה וייקחה לאישה

יעקב זעק אל שמעון ולוי הגיבורים
מה עשיתם כל שכנינו יהיו לנו לאויבים
וכל הגויים שמסביבנו ילחמו נגדינו במהרה
ויענו האחים ליעקב אחותנו לא זונה

ובאמת קרה להיפך כל העמים פחדו
מיעקב ומבניו וממעשיהם כולם רעדו
ה' נגלה ליעקב ויאמר לך לבית אל
יעקב אמר לבניו להיטהר מעבודה זרה ולהתפלל

בזמן ההוא מתה דבורה מינקת רבקה
וגם רבקה נפטרה ובאלון בכות נקברה
אלוקים נגלה ליעקב בשנית והבטיח לו
שכל מה שברך את אברהם יהיה עבורו

משפחת יעקב נסעו והתקרבו לאפרת
רחל בהיריון ובספק הילד בן או בת
התקשתה בלידתה ועמדה למות מכאבים
בישרה המיילדת זה בן שהתחבר לשניים עשר השבטים

רחל קראה לו לפני מותה בן אוני
ויעקב קרא לו בנימין בן הזקונים שלי
ותמות רחל ובדרך אפרת בית לחם נקברה
וקיברה משמש עד היום לישראל כמקום תפילה

וכשחרב המקדש וישראל הוגלו לגלות לבבל
הם נעצרו ליד קבר רחל להתפלל
ורחל בוכה עליהם בכי תמרורים ודמעות
מנעי קולך מבכי אומר לה ה' צבאות

עם ישראל ישוב לביתו בחזרה
ובית המקדש ייבנה בקדושה ובטהרה
בזכות תפילותיה ודמעותיה של רחל
ייבנה העם מחדש ותשוקם ארץ ישראל

יצחק נפטר בגיל מאה ושמונים שנה
זקן ושבע ימים נקבר בקריית ארבע
עשו הוא אדום היה מאד עשיר
לקח את כל משפחתו לגור בהר שעיר

משפחת עשו הייתה גדולה והיו בה אלופים
הם היו שליטים מנהיגים ומלכים
הם שלטו בכל הארצות שמסביב טוב טוב
ובזאת מסתיימת פרשת וישלח יעקב

יום שני, 8 בנובמבר 2010

פרשת ויצא

ויצא יעקב מבאר שבע ולחרן הלך
הוא עזב את אביו ואת אימו ומעשו ברח
על פי פקודת אביו ואמו הזקנים
שציוו עליו לא לקחת אישה מהכנענים

יציאתו מהארץ הייתה מרשימה
כי יציאת צדיק מהעיר מרעישה
הצדיק מנהיג ומשפיע על האזרחים
ועזיבתו ויציאתו כולם עצובים

ליעקב קפצה הדרך והגיע במהרה
למקום של קדושה שנקרא הר המוריה
שם הוא הלך ללון כי השמן לו שקעה
ותיקן והתפלל ערבית לפני השינה

יעקב הכין לו בעזרת האבנים הגנה
הם נהפכו לאבן אחת לשם מגננה
ויחלום יעקב חלום שבמרכזו סולם
ובו מלאכים עולים ויורדים מפה ומשם

עלו המלאכים שליוו אותו בצאתו
וירדו מלאכי חוץ שילווהו בלכתו
יעקב נדהם ונרעש מהחלום הקדוש
והצטער כי ישן פה והיה מאד בוש

במהרה הקים מצבה מאבני המקום
וידר נדר להקב"ה שבמרום
שה' ייתן לו בגד ללבוש ולחם לאכול
הוא ייתן מעשר לכל לחסר מכל

יעקב הגיע לארץ קדם מהר
שם חנו עדרי צאן ליד הבאר
את הבאר כיסתה אבן ענקית וכבדה
שלהורידה מהבאר צריכים קבוצה גדולה

יעקב שאל את הרועים המחכים
האם את משפחת לבן בן בתואל מכירים
והשלום להם ומרגישים טוב הוא ומשפחתו
שלום לו ענו והנה מגיעה רחל ביתו

ויעקב כאשר ראה את קרובתו רחל
מיהר וכמו פקק מבקבוק האבן גלגל
השקה בהתלהבות את צאן לבן
ונישק את רחל במצחה הקטן

יעקב הצטער ואף בכה מאד
שלא בא לרחל עם עושר ובכבוד
וסיפר לה בהתרגשות כי בנו של עשו
במקום להורגו את רכושו גנב

רחל מיהרה ורצה אל אביה לבן
ובישרה כי הגיע בן רבקה הקטן
לבן שמע רץ לקראתו לקבל מתנות
ונדהם שראה שיעקב בא בידיים ריקות

בא והתארח בבתי אמר לבן ליעקב
בן משפחתי אתה ואני מקווה לטוב
וללבן שתי בנות קטנות רחל ולאה
הראשונה יפהפיה ולשנייה עיניים כחמאה

כנאמר ברחוב ללבן שתי בנות
ושני בנים לרבקה האחות
הגדולה לאה ותתחתן לגדול הוא עשו
והקטנה רחל תינתן ליעקב שאותה אהב

לאה הגדולה התפללה ובכתה רבות
ולכן עיניה היפות נהיו רכות
יעקב אהב את רחל ואיתה רצה להתחתן
וביקש מלבן שיסכים להצעתו ויאמר כן

יעקב הציע כי יעבוד עבורה שבע שנים
יינשא לרחל יקים בית ויוליד ילדים
ואמנם עברו שבע שנות עבודה
ויעקב ביקש מלבן שתנתן לו רחל לאישה

לבן ערך ביום החתונה מסיבה
ולמחרת בבוקר רואה יעקב שאשתו היא לאה
ולמרות שיעקב נתן לרחל הרבה סימנים
העבירה אותם ללאה שלא תהיה בבושת פנים

לבן הרמאי החליף את הבנות
ונתן ליעקב את לאה עם עיניה ה רכות
בהסבירו ליעקב ההמום והנדהם
שבתחילה הגדולה נישאת וזה דרך העולם

יעקב קיבל התירוץ אך רצה את רחל
והסכים לעבוד עוד שבע שנים ולא להתעצל
וכך מצא יעקב את עצמו נשוי
לשתי אחיות בצירוף שפחות שניתנו ללווי

לאה שלא הייתה כל כך אהובה
החלה ללדת והביאה ליעקב שישיה
את ראובן שמעון לוי ויהודה
את יששכר זבולון ובת בשם דינה

רחל האהובה ליעקב הייתה עקרה
וזעקה הבה לי בנים ולא אני מתה
והחליטה כי יעקב יינשא לשפחתה בלהה
והיא ילדה את דן ונפתלי שהיה כאיילה

גם לאה הציעה ליעקב את שפחתה לאישה
שזו זלפה ואת גד ואשר ילדה
ובחשבון כללי היו ליעקב עשרה צאצאים
ולרחל האהובה הבית ריק אין ילדים

ה' ריחם על רחל והיא ילדה בן מוכשר
זה יוסף שעליו נשמע יוותר מאוחר
כאשר ראה יעקב שהוא משופע בבנים
הודיע ללבן אני חוזר להורי הזקנים

לבן רצה שיעקב יישאר והציע שכר
יעקב הציע ששכרו יהיה כבשים בעור מנומר
לבן קפץ משמחה וביקש הלוואי יעקב יסכים
ואסף לשטחו את כל שאר הכבשים

יעקב לקח מקלות ופיצל אותן ברווחים
הניחם בשקתות המים שם הכבשים נאספים
וכך בטיפול מסור במשך שש שנים
היו בעדרו של יעקב אלפי כבשים מנומרים

רכושו של יעקב גדל והיה רב
בניו של לבן אמרו כי יעקב גנב
את רכושו של אביהם הוא לקח
ואת כל הטובות שלבן נתן לו שכח

יעקב ראה שפני לבן כועסים וזועמים
החליט לעזוב עם משפחתו ונכסיו המרובים
הקב"ה הופיע בחלום ואמר לך אל תירא
יעקב סיפר לרחל וללאה וענו נעזוב אבינו הרשע

היציאה מחרן הייתה ממש בריחה
יעקב ומשפחתו עזבו בשקט ובגניבה
בהזדמנות זו גנבה רחל את התרפים
אשר לאביה לבן הם היו האלוקים

לבן בשומעו כי יעקב ממנו ברח
ובמיוחד שאת התרפים אלוהיו עימו לקח
החליט לרדוף אחרי יעקב ומשפחתו
להורגו ולקחת ממנו את כל רכושו

הקב"ה נגלה ללבן בשנתו בחלום
הזהירו פן ייגע ביעקב כי בו יהלום
אל תדבר עימו מטוב ועד רע
הזהיר אלוקים את לבן הארמי הרשע

לבן השיג את יעקב וזעק כמו אשמאי
ברחת לא נפרדת אבל למה גנבת אלוקי
ויעקב אשר לא ידע כי רחל גנבתם
נשבע ללבן שהלוקח התרפים לא יהיה קיים

לבן חיפש אצל יעקב באוהליו ובכליו
ולא מצא את התרפים ולא את הגנב
יעקב נתן מוסר ללבן באבי אביו
ולבן נהפך מאויב רע לידיד חביב

הם כרתו ברית ביניהם לעולם
שאף אחד לא ייפגע בשני ובזרעם
הקימו גל אבנים לסימן ולאות
שיהיה בניהם רק שלום ולא מלחמות

לבן קרא לגל ייגר- שהדותא שזה גל-עד
ויעקב קרא גל-עד שיעמוד ביניהם לעולם ועד
לבן ויעקב נפרדו למחרת בשלום
כל אחד לקח את משפחתו ועזב את המקום
לבן ויעקב פנו וכל אחד היה מרוצה
וכאן אנו מסיימים בשמחה פרשת ויצא

יום שבת, 30 באוקטובר 2010

פרשת תולדות

אלה תולדות יצחק בן אברהם
אברהם הוליד את יצחק נאמר לכולם
הליצנים אמרו שמאבימלך נתעברה שרה
לכן דיוקנו של יצחק כמו לאברהם דמה

יצחק לקח את רבקה לאישה בגיל ארבעים
צדקת הייתה למרות שאביה ואחיה רשעים
אולם רבקה הייתה עקרה ללא בנים
ושניהם פנו להתפלל לה' בשמים אב הרחמים

ה' נענה לתפילתו של יצחק הצדיק
כי תפילת צדיק בן צדיק לא לשווא ולריק
רבקה בהיריון ובבטנה מתרוצצים תאומים
ומרוב כאבים הולכת לדרוש ברבנים

ומתבשרת כי שני עמים בבטנה
הפוכים באופי האחד רשע והשני מלא אמונה
ובלידתה יצאו התאומים אחד אחר השני
אחד תמים ואוחז בעקב של אדמוני

הבכור שנקרא עשו כולו מלא שיער
השני שנקרא יעקב יהיה תמים וישר
גדלו הנערים עשו אדמוני וציד בפיו
ויעקב לומד תורה מכבד את אמו ואביו

עשו התחזה כצדיק ויצחק אהבו
יעקב היה תלמיד חכם ורבקה אוהבת אותו
אברהם נפטר יעקב התאבל ועשה סעודת אבלים
זו הייתה בצורת מרק ונזיד עדשים אדומים

עשו חזר מצידו בשדה עייף ויגע
וביקש מיעקב אוכל בקול גדול ופוגע
הלעיטני אמר עשו מן האדם אדום
אני מוכן לזלול כל דבר היום

יעקב ביקש תמורת הנזיד האדום והמשביע
שהבורה תעבור אליו ועל כך אותו השביע
עשו בז לבכורה ואמר אין לי צורך בה
לי שווה העולם הזה ולא העולם הבא

יצחק הלך לגור בגרר בגלל הרעב
ולקח עימו את אשתו ובניו אשר אהב
מפחד תושבי המקום שיהרגוהו בגלל אשתו
ששאלו עליה ענה שזו אחותו

אבימלך מלך גרר גילה שרבקה אשת יצחק
וציוה שכל מי שיגע ברבקה יכהו הברק
יצחק זרע באותה תקופה חיטה ושעורים
וקיבל ברכת ה' פי מאה שערים

יצחק חפר בארות לתת מים לבהמותיו
הפלשתים ורועי גרר סתמו כל בארותיו
שמות מתן לבארות עשק שטנה זכר למכות
והבאר האחרונה לא רבו ונקראה רחובות

יצחק הלך מגרר לבאר שבע באר חפר
ה' נתגלה לו שם בלילה וכך אמר
אל תירא יצחק אנוכי עימך וברכתיך
ארבה הרבה את זרעך בגללך ובגלל אביך

אבימלך ופיכול שר צבא ביקשו מיצחק שלום
למרות שרועי אבימלך הציקו לו מתמול שלשום
יצחק רודף השלום הסכים לשום קבע
והקים עוד באר בשם שבעה זו באר שבע

עשו לקח לו נשים נוכריות בגיל ארבעים
שגרמו לעיוורון ליצחק מהעשן שהקטירו לאלילים
יצחק הזדקן וקרא לעשו לתת לו ברכות
ושיצוד או יקנה ויכין לו סעודה מבהמות טהורות

רבקה שומעת ומשכנעת את יעקב בנה
כי ייקח מהדיר שני גדיים השייכים לה
ויכין מטעמים לאביו ואת הברכות יקבל
ולא יפחד שבמקום ברכות יצחק אותו יקלל

יעקב לובש את בגדי עשו החמודים
שרבקה שומרת בין כל חפציה היקרים
יעקב מביא לעשו ארוחה כיד המלך
ומבקש מאביו שיאכל מהלשון השוק והירך

יצחק שעיניו כהות והוא אינו רואה
מרגיש שיש פה משהו מאד משונה
ואומר הקול קול יעקב בני התם הקטן
והידיים ידי עשו הציד המהיר והמיומן

וללא כל פקפוקים עיכובים ושהיות
יצחק נותן ליעקב ברכות כל ברכות
שייתן לו אלוקים מטל השמים
והמברך את יעקב יבורך כפליים

ברגע שיצא יעקב מלא בברכות ואיחולים
מגיע עשו עם צלחת מלאה מטעמים
יקום אבי ויאכל מצייד בנו אמר בקול גדול
יצחק מזדעזע ורואה לרגלי עשו גהנום גדול

איחרת אומר יצחק אחיך לקח הברכה
ועשו זועק זעקה גדולה ומרה
יעקב הנקרא תם לקח לי הבכורה
ועכשיו גם לקח לי הברכה במרמה

עשו לבסוף מקבל גם ברה
שיאכל ממשמני הארץ והאדמה
על חרבו יחיה וימשול באחיו
וזאת אשר יעקב יעזוב תורת אביו

עשו לא מוותר ומחליט בליבו
שאחרי מות אביו ינקום באחיו ויהרגו
רבקה הנביא היודעת רחשי לב
יעקב ועשו עלולים להיהרג וגדול יהיה הכאב


רבקה בקשה מיצחק שישלח את יעקב לחרן
ושלא ייקח אשה מבנות כנען אלא מלבן
יצחק מסכים ושולח את יעקב עם ברכות
עשו מתחתן עם בת ישמעאל ומסתיימת פרשת תולדות

יום שני, 25 באוקטובר 2010

פרשת חיי שרה

ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנה
ביום עקידת יצחק שרה נפטרה
היא קיבלה ידיעה כך המדרש מספר
כי יצחק נשחט ונפלה מגג ללא גדר

ששרה נפטרה נכבה נרה של צדיקה
שהייתה כבת שבע יפה ותמימה
הייתה כבת עשרים ללא כל חטאים
ולכן נאמר מאה שנה עשרים שנה ושבע שנים

אברהם אחרי שבכה והספיד את שרה
רצה לקוברה בשדה ובמערת המכפלה
המערה שהייתה בקרית ארבע היא חברון
בא קבורים אדם וחוה ושייכת לעפרון

עפרון שיחק את הצדיק והחסיד
אשר כאילו לאברהם הוא קרוב וידיד
ואת המערה והשדה הוא מוכן לתת ללא תמורה
ודרש ארבע מאות שקל כסף עובר בסחורה

אברהם רוכש את המערה והשדה
למרות שעפרון שיחק משחק לא יפה
אברהם היה זקן בא בימים ובלילות
והחליט שצריך למצוא ליצחק אישה כלילת המעלות

אשה שתקים עם יצחק בית צדיק ונאמן
אשה שתבוא ממשפחת אברהם ולא מכנען
אברהם משביע את עבדו אליעזר
שימצא אשה לא כנענית לבנו יורש העצר

ומציין בפני אליעזר את העובדה החשובה
שאם לא יימצא אשה ממשפחתו ייפתר מהשבועה
אליעזר חשב אולי יצחק יתחתן עם ביתו
אך לאחר אזהרות אברהם נגוז חלומו

אברהם נתן ברכה לאליעזר שה' יהיה בעזרו
וכי ניתנה ארץ כנען ליצחק ולזרעו
אליעזר לקח מתנות מעדנים על עשרה גמלים
כדי להביא מתנות ונדוניה לכלה ולמחותנים

אליעזר הגיע במהירות כי קפצה לו הדרך
עמד והתפלל לה' השתחווה וכרע ברך
ובתפילתו אמר אנא ריבונו של עולם
המצא אשה ראויה ליצחק הצדיק המושלם

מגיע ליצחק אשה בעלת חסדים
היודעת לתת צדקה ומכניסה אורחים
הנערה שתביא ותיתן מים לי ולבהמות
היא המתאימה ליצחק וזה יהיה האות

טרם סיים אליעזר תפילתו לאלוקים
מגיעה רבקה בת בתואל אחות לבן הרמאים
לבקשת אליעזר היא משקה אותו והגמלים
ומשקה הרבה למרות שהיא בת שלוש שנים

אליעזר בהשתאות נותן לה תכשיטי זהב
והוא אומר בליבו זו האשה שיצחק יאהב
והוא מגיע לבית בתואל ולבן
מספר את קורותיו ומציע את יצחק כחתן

לבן שקפץ לפני אביו וישר הסכים
כסוחר הריח שעל עסקה כזאת לא מוותרים
בייחוד ששמע וראה את עושרו של אברהם
וכי כל נסיו ליצחק בנו יורישם

בתואל הרשע רצה להרוג את אליעזר
ושם רעל באוכל באורז בבשר ובגזר
מלאך ה' החליף את הצלחות
בתואל הורעל ומת וחתונת ביתו לא זכה לראות

לאחר משא ומתן דין ודברים
אליעזר סיפר גם את כל האירועים
ותיאר כיצד רבקה כיבדה אותו והגמלים
וגן הודע למחותנים על הכנסת האורחים


אליעזר רוצה ללכת ולקחת את רבקה
אומרים לבן והאם אולי בעוד שנה
ואז הוחלט כי את פי הנערה שואלים
ורבקה מחליטה כי תלך ללא כל ערעורים

יצחק יצר לשוח בשדה ולהתפלל לאלוקים
ורואה כי מתקרבת לכיוונו שיירת גמלים
רבקה שרואה את יצחק מתכסה בצעיף
וכמעט התעלפה ונפלה כאילו הרוח אותה מעיף

יצחק לקח לאישה והכניסה לאוהל שרה
והנסים שהיו בימי שרה חזרו בגלל רבקה
נכנסה ברכה לעיסה ונדלק נר כל השבוע
וכן חזר ענן קשור באוהל באופן קבוע

אברהם נשא אשה בשם קטורה
זו הגר ששמרה על צדקותה כשורה
וממנה נולדו לו הרבה בנים ובנות
אשר שולחו מבית אברהם לכל הרוחות

אברהם נפטר בשיבה טובה
ואפילו ישמעאל חזר בתשובה
אברהם הגיע לגיל מאה שבעים וחמש שנה
ונקבר ליש שרה במערת המכפלה

יצחק וישמעאל מתעסקים בקבורה
ויש אומרים שעקב כך חזר ישמעאל בתשובה
ישמעאל חי מאה שלושים ושבע שנים
גווע ומת והיו לו שניים עשר ילדים
כל ילדי ישמעאל היו נשיאים לעמים ולחברה
ובזאת סיימנו לקרוא וללמוד פרשת חיי שרה