יום חמישי, 4 במרץ 2010

פרשת כי תשא

וידבר ה' אל משה לאמור כי תשא
זו הוראה למשה מה לעשות בספירה
אם ירצה לפקוד ולספור את העם
כספירת צאן או ממון, אסור למנותם

לכן כל אדם ייתן מחצית השקל במדויק
ומשה יידע כמה ימנה העם חד וחלק.
העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט
והנתינה מבן עשרים ומעלה, כך ה' החליט.

האות 'צ' נמצאת באמצע המילה מחצית
משני צידיה הקרובים, האותיות 'ח' ו- 'י' היהודית
יותר רחוק מה-'צ' האותיות 'מ' ו- 'ת'
להודיעני הקרוב לצדיק חי, והרחוק מת לשוא

לשלוש מטרות השתמשו עם כספי המחצית
למניין ישראל, לכפרה, ולקניית קורבנות התמיד
בהמשך נצטווה משה לבנות כיור נחושת לרחצה
בו הכהנים ידיהם ורגליהם ירחצו לפני העבודה.

בעזרת משחת בשמים, קינמון ושמן זית
קדשו המשכן, כליו, אוהל מועד כל הבית
לאדם זר אסור להשתמש בשמן הקדוש
אשר לא ישמע את נפשי, ה' ידרוש

משה צֻווה לעשות גם קטורת מסמים
והם נעשו מאחד-עשר צמחים מיוחדים
צרי, ציפורן, חלבונה, לבונה, מור וקציעה
שיבלת נרד, כרכום, קושט קינמון וקליפה

לכל הסמים היה ריח טוב ונפלא
חוץ מהלבונה שריחה היה ריח רע.
זהו הסמל להכנסת הרשעים בתוך ישראל
שיתערבו עם הצדיקים ועליהם צריך להתפלל

האדם הממונה על כל עבודות המשכן
היה בצלאל בן אורי בן חור, נין מרים
וכעוזר צירפו אליו את אהליהב משבט דן
ושניהם יחד בנו את כל כלי המשכן

בהמשך ה' מזהיר את ישראל לשמור השבת
כי השבת היא קודש ומחלליה מות יומת
שישה ימים יעשו מלאכה וינוחו ביום השביעי
לאות ברית ה' וישראל שלעולם הם עמי

משה עלה להר להביא את לוחות הברית
ושהה ארבעים יום וארבעים לילה, לא המעיט
העם התבלבל בחשבון לבואו של משה שאהב
ודרש מאהרון שייצר מנהיג - עגל מזהב

והעגל הזה יהיה להם כאלוהים
ויאמרו שהוא הוציאם ממצרים ועשה ניסים
אהרון ידע שהם חוטאים ובקשתם רעה
אבל הערב-רב דרש וגרר את העם לצרה.

ויאמר להם אהרון: תנו את כל הזהב

העם נתן במהירות ושזו עבירה לא חשב
אהרון ניסה למשוך זמן עד שמשה יגיע
אבל הערב-רב עשה כישוף והעגל הופיע

וכך נוצר העגל שהכריזו עליו כאלוהים
בואו מחר, אמר אהרון, ותקריבו לו שלמים.
העם השכים מוקדם והתחיל לחולל ולשמוח
ואהרון חש שנגד החוטאים אין לו שליטה וכח.

בינתיים משה עומד לרדת עם לוחות הברית
וה' אומר: רד מהר, העם אותי השחית
הם הקימו עגל מסכה וקוראים לו אלוהים
ואת בריתי, התורה והניסים הם שוכחים.

אומר האלוקים אשמיד את כל העם החוטא
ואבנה עם חדש מצאצאיו ומזרעו של משה
ויחל משה להתפלל וזעק לה': אנא לא!

האלוקים שלהם חלש יאמרו הגויים וגם פרעה

זכור הבטחתך בברית אברהם יצחק ויעקב
כי עם ישראל יגדל ויהיה ככוכבים לרוב
וינחם ה' על הרעה שרצה לעשות לעמו
וקיבל תחינת משה שהתפלל לה' בכל ליבו

בכל אופן, כאשר משה ירד מההר
וראה את העם משתחווה לעגל הזר
השליך מידיו את לוחות הברית ושברם
ורגז על אהרון וגם על כל העם.

שבט לוי לא חטא ולא השתחווה לעגל
משה ציווה להם שיקחו חרבם ויתגייסו לדגל
ויהרגו כל אלה שהשתחוו לעגל הזהב
ומכך נהרגו שלושת אלפים חוטאים, עם רב

משה ביקש מה' שיראה לו את פניו
אמר ה': פני לא יראו רק הגב
ומשה ניצב על צור מכוסה בעיניו
ה' עבר ונראו התפילין של ראש שמאחוריו

ויצו ה' את משה לפסול לוחות חדשים
במקום הלוחות ששבר כשהעם עבד אלוהים אחרים
ארבעים יום וארבעים לילה היה בהר סיני
ויעלה ויביא לישראל לוחות חדשים מאל ש-די

ויעבר ה' לפני משה ויאמר ה' פעמיים
אתה אל רחום וחנון וארך אפיים
אתה זוכר העבירות רק ארבעה דורות
וזוכר ונוצר חסד לאלפים ללא גבולות

 וכאן באה אזהרה מה' לעם ישראל
שיזהרו מהגויים היושבים בארץ שהוא נוחל
שלא ילמדו ממעשיהם ולא ישתחוו לאלוהיהם
שלא יתחתנו עם בניהם ובנותיהם ויתבוללו בניהם

בסוף הפרשה, אומרת לנו התורה שנזכור
שאת חג המצות יש לחוג באביב וזאת נשמור
ונזהר ששש שנים נעבוד האדמה ובשביעית שמיטה
ובכור של ה' שייך לכהן, זו מתנת כהונה

בכור של חמור לכהן אין נותנים
אלא בבהמה טהורה אותו פודים
שלוש פעמים בשנה לבית המקדש עולים
לראות פני ה' ולהביא בהמות שאותם מקריבים

ושוב מוזכר שלא לבשל גדי בחלב האם
וזאת ג' פעמים, לבישול, לאוכל ולהנות מהם
וכן מצווים אנו להביא בכורים לבית האלוקים
זה הפרי הראשון שיצא וצריך לתתו לכהנים

משה עלה להר לכתוב את התורה שה' ציווה
לחם לא אכל ומים לא שתה
במשך ארבעים יום וארבעים לילה ללא מנוחה
וכתב עשרת הדיברות על הלוחות במסירות ובאהבה

כאשר משה ירד מההר והלוחות בידו
פניו היו מקרינות אור ולא יכלו לראותו
פחדו להתקרב אליו ושם על פניו מסכה
במשה הקדוש והמקרין מסתיימת פרשת כי תשא

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה