יום שישי, 25 ביוני 2010

פרשת בלק


וירא מלך מואב בלק בן ציפור
העם מואב פחד ויראו מעם ישראל הגיבור
המלך של מואב היה בלק בן ציפור
שטען עם ישראל יגמור אותם  כמו שאוכל השור

בלק שלח שליחים לבלעם בן פעור
בא אלי וחסל בקללות את העם הנאור
העם שחיסל את עוג וסיחון מקדימה ואחור
ואני אתן  לך זהב וכסף מלא הבור

עם ישראל מכסה את כל הארץ באמוניו
שישים אלף גברים ובנוסף נשיו וטפיו
בא קלל את העם העצום היושב ממולי
נכה אותו נגרשנו ונסלקו מתוך עמי

זקני מואב ומדין הגיעו לבלעם וקסמים בידם
לינו פה הלילה ותן תשובה אמר בלעם
כאשר אלוקים שאל את בלעם על הזקנים
אמר בלעם את עם ישראל לקלל הם מבקשים

חס ושלום אמר ה' לא תקלל ותאור
עם ישראל עם מבורך, כולו מלא אור
ואתה בלעם בן בעור סתום העין
סגור את הפה ואל תאמר כלום עדיין

ובלעם בבושת פנים אמר לזקני מואב
אלוקים לא מרשה לקלל אילו דבריו
בלק שלח לבלעם שרים ונכבדים מאד
ומסר בידם שייתן לבלעם זהב עוד ועוד

הוא ביקש לקלל את עם ישראל הזה
ואמר בואם כאן גורם לי לחצים בחזה
ובלעם עונה גם אם ייתן לי בית מלוא זהב
יש לשמוע לאלוקים ולקיים את דבריו

ומוסיף  רוצה אני לעזור ולקלל את ישראל
לכן לינו פה הלילה ועל כך אתפלל
אולי הפעם אצליח לשכנע את האל
שייתן לי ללכת עמכם ואת ישראל לקלל

ואכן הכלל בדרך שבן אדם רוצה ללכת
מוליכים אותו זו הבחירה החופשית האחרת
לך אמר לו המלאך ותתלווה אל הזקנים
אך עליך להיות קשוב ולשמוע רק לאלוקים

בהתלהבות ובמהירות קם בלעם בבוקר מוקדם
שם על אתונו אוכף ואותה לבד רתם
מיהר עם שליחי בלק בן ציפור
ללכת לבלק ואת עם ישראל לאור

ובדרך עומד מלאך ה' עם חרב שלופה
והאתון מזדקפת רועדת ומן הדרך סוטה
ובלעם מכה אותה עד פצע וחבורה
וצועק לו הייתה בידי חרב היית גמורה

והאתון הרואה בדרך את מלאך האלוקים
לא מתקדמת אלא לוחצת רגל בלעם באבנים
ובלעם ההולך להשמיד עם שלם בפיו ולקללו
לא משתלט על האתון ורוצה להרגה בחרבו

ויפתח ה' פי האתון למה אתה מכה
מה עשיתי שאתה מרביץ ולא מדבר יפה
האם הייתי רגילה לא להישמע לפקודות
ונתגלה המלאך לבלעם והבין שיש התנגדות לקללות

ויאמר בלעם חטאתי ואתה אשוב לביתי מהר
ויאמר המלאך לך ומה שאשים בפיך תדבר
וישמע בלק שבלעם הגיע לעיר מואב
בא ותקלל את ישראל ואכבדך בכבוד רב

ובלעם עונה מה שישים אלוקים בפי
ואל תבוא אלי בטענות אני לא אחראי
בנה לשבעה מזבחות ושבעה פרים ואלים
ואשתדל למלא בקשותיך כה ישמור עלי אלוקים

וישם ה' דברים בפי בלעם הרשע
ובמקום קללות כל מילה הייתה רק ב4רכה
מי ספר עפר יעקב והם רבים ופרים
הלוואי שאהיה כמוהם ותמות נפשי מות ישרים

בלעם כעס מה קורה פה הבאתיך לקלל
ואתה במקום קללות משבח אותם ומהלל?
בא למקום אחר ושם גם נבנה מזבחות
המקום ששם ימות משה ויש אולי לקוות

ויאמר בלעם אמרתי אקלל מה שיאמר אלוקים
זה לא בשליטתי אני בידיו אלא החיים
ושוב פיו הפיק ברכות לעם ישראל ועתידו
ובלק מתפוצץ מכעס ובוכה על מצבו וגורלו

ובפעם השלישית ניסו שוב בלק ובלעם לקלל
ושוב הכינו שבעה מזבחות פרים ואלים להתפלל
ונאום בלעם הגבר סתום העין היה תשבחות
כמה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל- הברכות

ויכעס בלק על בלעם והבריח אותו  מארצו
לכבדך ולהעשיר אותך רציתי אבל עוף מפה
ובלעם מודה שאין לו שליטה על הדברים
והוא רק אומר את מה ששם בפיו האלוקים

ויקום בלעם והלך למקומו אבל נתן עצה
ויאמר לבלק אלוקים של אלה שונא זימה
שלח אליהם בנות ונשים שיפתו את ישראל
ועבוד עבודה זרה עם המואביות ופשוט להיגעל

ואמנם ישראל נצמדו לבעל פעור בעבודה זרה
והשתחוו לאלוקים אחרים ועשו דברי זימה
ויכעס ה' ויאמר למשה הרוג החוטאים במהרה
ואמנם תלה משה את העובדים בעבודה זרה

 ונשיא משבט שמעון חי עם אישה מדיינית
והביאה לפני שמה ואהרון כמו דוגמנית
ויכעס פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן
לקח כידון ודקר הישראלי והמדינית במותן

 עשרים וארבע אלף איש מתו במגיפה
עד שנעצרה על ידי פינחס שהרג האיש והאישה
פינחס החליט להרוג על פי פסק הלכה
שהבועל ארמית קנאים פוגעים בו במיתה

ועם ישראל שנפגע מעבודה זרה שעבד
ובזאת מסתיימת פרשת בלק מלך מואב שהושמד

אין תגובות:

פרסום תגובה