יום שני, 22 בנובמבר 2010

פרשת וישב

וישב יעקב בארץ מגורי אביו
רצה יעקב לשבת וליהנות מהשלווה שמסביב
ובינתיים גדלו בניו ויוסף רועה צאנם
והוא נער בן שבע עשרה אהוב ותם

אביו אהב אותו מכל בניו
ויוסף את בני בלהה וזלפה אהב
ויעקב מרוב אהבה עשה לו כתונת פסים
והפלי זו גרמה לקנאה בן האחים

חוץ מכתונת הפסים שנאו אותו אחיו
כי סיפר עליהם לשון הרע מאחורי הגב
וגם אמר שהם אוכלים אבר מן החי
ופוגעים בבני השפחות שעימהם חי

יוסף חלם וסיפר לאחיו שני חלומות
הראשון שהם בשדה עובדים ואוספים אלומת
ולפתע כל האלומות של האחים
אל אלומת יוסף כורעים ומשתחווים

והחלום השני גם מדהים בסיפורו
שהשמש והירח והכוכבים משתחווים לעומתו
האחים רגזו התרגשו ושנאתם גברה כהר
ואביו ביטל ואמר רחל מתה ושמר הדבר

האחים הלכו לרעות את צאן אביהם
ויעקב אמר ליוסף לך לרעותם ותבקרם
יוסף פגש איש ושאלו אחי אני מבקש
אמר האיש הם בדותן ואוכלים בשר על האש

ראו אחי יוסף בבואו ולבוש בכתונת הפסים
החליטו להורגו ולהשליך גופתו בין השיחים
ואל אביו יאמרו שטרפה אותו חיה רעה
ונראה מה יהיו החלומות אשר ראה

ראובן הבן הבכור להציל את יוסף רצה
אמר למה להרוג נשליכו לבור שבקרבתנו נמצא
וכבכור אחראי לקח על עצמו ראובן
להציל את יוסף ולהחזירו לאביו הזקן

וכאשר יוסף התמים התקרב אל אחיו
תפסו והפשיטו את כתונת הפסים מעליו
וייקחו וישליכו אותו לבור שאין בו מים
ורק נחשים ועקרבים היו בו מלוא חופניים

לפתע מגיעה שיירת גמלים של ישמעאלים
יהודה אמר בואו נמכרהו בעשרים שקלים
לא כדאי שנהרוג את אחינו וימות
גם כך הוא ייענש על דברי השטות

ואמנם קנו אותו אנשי מדיין
ומכרו אותו לישמעאלים בכסף מזומן
ויוסף הורד למצרים ונמכר למצרים
קנה אותו פוטיפר שר הטבחים

ובינתיים ראובן חזר לבור להציל את הנער
וראה כי איננו והתמלא מלוא צער
האחים לקחו את כתונת הפסים
וטבלו אותה בדם של גדי עיזים

שלחו ליעקב הכר נא הזו כתונת בינך
יעקב הכיר כתונת הפסים וזעק ובכה
טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלה אותו
קרע בגדיו ואף אחד לא הצליח לנחמו

יהודה הורד מגדולתו על ידי האחים
עזב המקום נשא אישה ונולדו לו שלושה בנים
ששמותם ער אונן והקטן שילה
ער ואונן חטאו חטאה קשה וגדולה

כאשר ער נשא אישה בשם תמר
אישה שהייתה חכמה ויפת תואר
הוא לא רצה שתתכער על ידי הולדת ילדים
ולכן לא הכניסה להריון כל השנים

אלוקים שילם לו כגמולו והרגו
ואחיו אונן שהיה צריך ליבם עשה כמותו
גם הוא קיבל את עונשו כאחיו
ה' המיתו ונתן לו באבי אביו

וכך נשאר הילד שילה הקטן
יהודה אמר נחכה שיגדל יש זמן
ולמעשה הוא בכלל לא התכוון שזה הבן
שילה יישא את תמר ואותה ייבם

עברו הימים ואשת יהודה מתה והוא התאלמן
ושילה לא ניתן לתמר ואיימה להתחתן
תמר החליטה אם כן להתחפש לזונה
כדי להתעבר אם לא משילה אז מיהודה

יהודה בא ופגש בתמר שהיא התנהגה כזונה
בתמורה נתן עירבון פתילים וחותמת לעת עתה
הבטיח לה שישלח גדי עיזים כתשלום
תמר נעלמה מהשטח כאילו לא היה כלום

לאחר תשעה חודשים תמר הייתה בהיריון
ששמע יהודה אמר שרפו כלתי בפומבי ובביזיון
תמר לא רצתה לבייש את חותנה
רק הוציאה חותמתו ופתיליו קבל עם ועידה

יהודה הישר והמנהיג הצדיק את תמר
היא צודקת כי לא נתתי את שילה אמר
יש אומרים שאחר כך נשאה לאישה
ויש אומרים שעזב המקום בבושה

תמר ילדה במזל טוב ובשעה טובה
תאומים שהיו צדיקים ולומדי תורה
שם האחד זרח שילדו חוט שני קשור
והשני פרץ, אבי דוד משיח ה' האמור

יוסף משל בבית פוטיפר כאדון
הכל היה תחת פיקוחו האחזקה קניות וניקיון
אשת פוטיפר את עינה ביוסף נתנה
ורצתה שיהיה עימה בכל עת ובכל פינה

כאשר יום אחד כולם הלכו מהארמון
אשת פוטיפר התחלתה ואמרה כואב לי הגרון
יוסף הגיע לתומו לעשות מלאכתו
תפסה אותו להיות עימה אפילו רק בגופו

יוסף ברח מהבית והשאיר את בגדו אצלה
ותצעק בכל גדול אונס זה היא בישלה
יוסף התחיל עימי חמרות שאני אישה נשואה
וכך וכך עשה לי העבד לבעלה סיפרה

וכהרף עין וללא משפט יוסף נזרק לכלא
וחטף עשר שנים בלי לומר הגה
גם בכלא קיבל יוסף תפקיד של משגיח
הכל היה באחריותו אבל העתיד לא הבטיח

לבית הסוהר נזרקו בעוונותיהם שני שרים
שרי פרעה אחד האופים ושר המשקים
שניהם חלמו חלומות דומים ומשונים
וביקשו מיוסף אולי ייתן לחלומותיהם פתרונים

יוסף פתר להם את חלומות שניהם
שבעוד שלושה ימים יבוא סוף לצרותיהם
שר המשקים יחזור לעבוד בארמון
ושר האופים ייתלה על העץ מול הארמון

ורק זאת ביקש יוסף משר המשקים
תמליץ עלי שאני חף משפע אצל הממונים
ולא זכר את יוסף שר המשקים
וכך יוסף ישב בכלא עוד שנתיים ימים

יוסף אמר לשר המשקים שיזכרהו פעמיים
ולכן הקב"ה הענישו שישב עוד שנתיים
כי אפשר להשתדל ולהתאמץ יותר טוב
אבל לסמוך על ה' ומסתיימת פרשת וישב יעקב

אין תגובות:

פרסום תגובה