יום רביעי, 16 ביוני 2010

פרשת חוקת


וידבר ה' למשה זאת חוקת התורה
ציווי זה אין לו הסבר זו תעלומה
החובה לקחת פרה אדומה תמימה ללא מום
שלא עלה עליה עול ולא העבידוה בכלום

אין הגיון למצוות פרה אדומה וסגולותיה
שלמה המלך ניסה להבינה ונעלמו ממנה טעמיה
מדוע פרה אדומה מטהרת את הטמאים
ולהיפך- מטמאה את אלה שבעפרה מטפלים

אלעזר הכהן צווה לטפל בענייני הפרה ולשוחטה
לשרוף כולה מחוץ למחנה ולהכין מי טהרה
והכהן לוקח עץ ארז אזוב ושני תולעת
וזורק בתוך אפר הפרה מבלי להבין ולדעת

הכהנים המטפלים בכל ענייני הפרה טמאים
מכבסים שמלותם רוחצים וטובלים ובערב מטהרים
האפר שנוצר מהפרה האדומה שנשפרה נשמר
כדי לטהר טמא מת שנגע בגוויה ולא נזהר

התהליך הוא ששבעה ימים מטפלים בטהרה
וביום השלישי והשביעי מזים עליו ממימי הפרה
כל טמא מת  אסור להיכנס למקדש בטומאה
ואם לא נטהר במי החטאת חייב מיתה

זאת התורה של טומאה וטהרה ומי הפרה
אדם שימות באוהל כל הנמצא באוהל נטמא
גם אדם כלים וחפצים כולם טמאים
ולטהר אותם מזים עליהם מי פרה שמטהרים

עם ישראל הגיע למדבר צין היא קדש
שם מתה מרים בת מאה עשרים ושש
ואם מותה של מרים נעלמה באר המים
והעם צמאים וילונו למשה עד השמים

ויאמר ה' למשה ולאהרון דברו לסלע ובקשו
שייתן מים לישראל וייקחו מטה ובסלע היכו
ויאמרו משה ואהרון לישראל: שמעו נא המורים
וברוב כעס במקום לדבר, בסלע הם היו מכים

ואמנם יצאו מים רבים מהסלע והעם שתה
וה' כעס שבמקום לדבר לסלע משה היכה
והעונש מה' חמור שלא יכנסו לארץ ישראל
ומשה ואהרון יישארו מחוץ לארץ עד שיבוא הגואל

משה ביקש ממלך אדום שלעבור בארצו ירשה
ותאר את המהלכים שעברו על ישראל במדבר הקשה
נעבור בארצך בדרך המלך ולא נקלקל דבר
ויאמר מלך אדום- הסתלקו שסופכם יהיה מר

רחם- אמרו ישראל במסילה נלך ולא נסטה
ואם נהיה צמאים נשלם עבור המים שנשתה
ויצא אדום עם צבא גדול את ישראל לעצור
ויטו ישראל מגבולו שהחליטו בארצו לא לעבור

ויבואו עדת ישראל להר ההר בגבול אדום
וה' החליט שאהרון יסיים חייו וילך בשלום
ויאמר למשה קח את אהרון יחד עם בנו אלעזר
נסתיימו חיי אהרון, העלהו ויקבר בהר ההר

ויעלו משה, אלעזר ואהרון  לעיני כל העדה
הפשיט משה בגדיו והלביש אלעזר כהלכה
ואהרון נשכב במיטה פשט איבריו ועצם עיניו
וכך במיתת נשיקה מת אהרון ונסתיימו חייו

כשמשה ירד מההר בכה כל העם והתאבל
שלושים יום העם על נשמת אהרון התפלל
במות אהרון נסתלקו ממעל ענני הכבוד
ובא הכנעני ונלחם בישראל והכאיב מאד

הוא שבה שבי שפחה אחת, אומר רש"י
בכל זאת זה היה מכה מהעם הכנעני
ויידרו ישראל נדר שרק ייתן הכנעני בידם
ואמנם נלחמו בהם, היכום והשמידו אותם

שוב החל העם להתמרמר נגד משה ואלוקים
נמאסה נפשם בלחם ואין מים והחיים גרועים
וישלח ה' בעם נחשים שרפים שנשכו בהם
ויבואו למשה בבקשה שיסיר הנחשים מעליהם

ויאמר ה' למשה עשה נחש מנחושת לרפאם
ושים אותו על נס שיהיה גבוה ומורם
וכל המסתכל על נחש הנחושת וחי
שידעו כל העם שהאלוקים שלהם אל שדי

וכי נחש ממית וכי נחש מחיה מתים
אלא כל השם ליבו ומסתכל בשמים לאלוקים
וחוזר בתשובה ומתכפר ומתחרט על מעשיו
ה' מרפאו ונותן הזדמנות להמשיך את חייו

וישלח ישראל שליחים לסיחון מלך האמורי הנוקשה
ברצוננו לעבור בארצך ומים ממך לא נשתה
ולא נתן סיחון לעבור בארצו ויצא למלחמה
ויכו ישראל וייקחו את ארצו להם בירושה

סיחון נלחם במואב וייקח את ארצם
ובמלחמה זו נלקחו אדמות מואב וסיחון כשללם
ויפנו וילכו לבשן ולקראתם יצא עוג הענק
משה חשש שה' ייתן לעוג ניצחון כמענק

ויאמר ה' למשה: אל תירא כי בידך נתתיו
וכמו סיחון ועמון שלא יוכלו נגדך להגיב
עוג ועמון הוכו מישראל לבלתי השאיר שריד
סוף פרשת חוקת ושתהיה פרה אדומה בעתיד

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה