יום רביעי, 17 בפברואר 2010

ארון הקודש

נבנתי במדבר על ידי בצלאל בן חור
ותוך מספר ימים כולי היה גמור
הוא בנה אותי מזהב מבפנים ומבחוץ
ובאמצע היה ארון מעצי שיטים לחוץ

כלומר נבנתי משלשה ארונות, אחד בתוך השני
כדי שיהיה בחוץ זהב ומבתוכן כחיצוני
לרמוז – שהתורה היא מבחוץ ומבפנים שווה
וגם כך צריך להיות אדם – שהוא בן תורה

גם מידותיו היו סמלים לחיים
אורכו, רוחבו וגובהו היו אמה ואמתיים לחציים
כדי שנדע שהאדם הוא חצי ולא מושלם
ושני חצאים שהתאחדו, זה רוצה בורא עולם

מעל ראשי שמו מכסה שמו כפורת
שנעשה מזהב טהור לכבוד ולתפארת
ומהכפורת, כמקשה אחת נבנו גם הכרובים
שיצאו מתוך המכסה בחתיכה אחת מחוברים

והכרובים שהם מעץ סוככי כנפיים
פני תינוקות טהורים, היו נקיי כפיים
ופניהם איש אל אחיו, שישראל עם האלוקים
ופניהם היו ממול, כאשר העם היו חוטאים

מצידי שמו שני מוטות לידיות
כדי לשאת אותי בזמן הנדידות
המטות היו מזהב טהור בתוך טבעות
ואי אפשר להוציא מן הארון את המטות

בתוכי שמו שני לוחות: השבורים והשלמים
וכן ספר תורה, בו כתובות המצוות והחוקים
וגם צנצנת המן הושמה בי לזיכרון
וכן המקל שצצו בו שקדים, מטה אהרון

וכאשר הענן נתן סימן לשבט לזוז
נשאוני ארבע כהנים בכתף ושערם גזוז
הם היו צריכים להיות טהורים וממשפחת קהתי
וכל העם נע וזז אחרי, צמודים איתי

הייתי כבד ועמוס בספר תורה ובלוחות
ולכן התרוממתי ונשאתי את נושאי בתקוע השופרות
העברתי את העם במדבר והייתי להם מגן
העברתי והרמתי באוויר את נושאי בעוברים נהר הירדן

הייתי סמל לקדושה לעם ישראל בכל דורותיו
גם בארץ אצל השופטים והעם במלחמותיו
אצל חופני ופינחס נפלתי אצל הפלשתים
דוד המלך הוציאני והראני לישראל במחולות ובריקודים

אמנם עוזה ניסה לנגוע בי כשסחבוני בעגלה
הוא מת – כי אסור לנגוע בארון ללא השגחה
ודוד טעה - כאשר העבירני מהפלשתים בעגלה
כי "בכתף יישאו", כך כתוב בספר התורה

לבסוף, מצאתי מנוחה בבית המקדש של שלמה
בתוך קודש הקודשים שנבנה בהדרכת יתברך שמו
שם שמוני מכוסה בכפורת עם שני הבדים
ושם הניחם הכהן הגדול את הקטורת ביום הכיפורים

אין תגובות:

פרסום תגובה