יום רביעי, 20 בינואר 2010

פרשת בא

א
ויאמר ד' אל משה בא אל פרעה
נשארו שלוש מכות להכותו ואת עמו
המלה בא בגימטריה’ שלוש בשתי האותיות
לרמוז שבפרשה זו יתוארו שלושת המכות הבאות


ב
והם ארבה, חושך ומכת בכורות לסיום
אלו המכות הקשות ביותר ויקשה למצרים לקום
ושוב משה ואהרון באו לפרעה כבד הלב
כעת נביא עליך אמרו מכת הארבה הרעב


ג
ומלאו בתיך ועבדיך בארבה לא ימלט אחד
ויכסו כל מצרים ויחסלו כל מה שנשאר מהברד
ומכה כזאת לא נראתה במצרים מעולם
לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום הוולדם


ד
מעט הגיון, שכל וכדאיות באו לפרעה
וזאת בעצת עבדיו ושריו שהיו עמו
ויקרא למשה ואהרון ושאל מי ומי ההולכים
מזקן ועד טף ענה משה וגם הצאן והכבשים


ה
רק הגברים, ענה פרעה בטון קר
ובזאת המשא ומתן נגמר ונשבר
ופרעה המשיך להכביד את לבו
למרות שחלק משריו כבר לא היו עמו


ו
לאחר המשא ומתן שנכשל בגלל לבו הכבד
הגיע ממזרח ברוח קדים ארבה ובצמחים התכבד
אכל, זלל השמיד וחיסל כל צומח
ומה שנשאר מהברד, הארבה גמר וכיסח


ז
לא נותרו ירק ועלה בכל מצרים
ופרעה קרא למשה, ויאמר חטאתי והרים ידיים
לכו עבדו את ד' כל המחנה
רק התפללו לד' שיסיר ממנו המוות הזה


ח
ומשה התפלל אל ד' שיקח ממצרים הארבה
שלא ישארו להנות ולאכול ולא יכנס לפה
ויתחזק לב פרעה ולא שלח את ישראל
ויט משה השמימה והביא חושך קשה ומבלבל


ט
מכת החושך היתה שבעה לילות וימים
ובה מתו שמונים אחוז מהיהודים
אלו שהתבוללו במצרים ולא רצו לצאת
והחליטו שיותר טוב להם להישאר ולחיות בחטא


י
ובצאת ישראל ממצרים לקחו מהמצרים
חלק גדול מרכושם שגילו בחושך היכן מחביאים
ומשה אמר במכה זו לפרעה שכלם יצאו ממצרים
ועוד בקר וצאן ייתן להם מלא חופניים


יא
אבל פרעה כהרגלו שוב עשה שטות
ויאמר למשה אם עוד פעם תבוא, תמות
לא אבוא, אמר משה לפרעה, תירגע
עוד מכה אחת עליך ואנו מפה ניסע


יב
זו תהיה מכת בכורות שימות כל בכור
מבכור פרעה משריו ועבדיו ומשור וחמור
והיתה צעקה מכל בית בכל ארץ מצרים
צעקה זו תעלה ותרעיד את השמים


יג
וידבר ד' אל משה, ניסן הוא ראש החדשים
הוא הראשון לחודשי השנה ולמועדים
עם ישראל יקח בעשור לחודש הזה שה
ויקשרהו למיטתו כדי להקריבו לקרבן שירצה


יד
ובארבעה עשר לחודש ישחטוהו בין הערביים
וימרחו מדמו על המזוזות והמשקוף בבתיהם שבמצרים
ויאכלו את הקרבן, שיקרא פסח צלי אש
עם מצות ומרורים ובחפזון ויארזו מה שיש


טו
כי המשחית עומד לעבור בכל בתי המצרים
ויכה מבכור אדם ובהמה ובאלוהיהם יעשה שפטים
יום זה יהיה ליהודים יום זכרון לדורות
יום זה יקרא פסח ובו יאכלו מצות


טז
לזכר שהמלאך פסח ולא הכה ביהודים
הם יאכלו מצות שלא החמיצו שבעה ימים
מארבעה עשר לניסן ועד עשרים ואחד
עם ישראל ימנע ממחמצת לעולמי עד


יז
היום הראשון והשביעי יהיו מקראי קודש
ושאר הימים ימי חול המועד ימי חופש
משה נתן לכל בני ישראל את ההוראות
ויקחו אזוב טבול בדם ומרחו על המזוזות


יח
כל שנצטוו עשו ישראל על פי משה ואהרון
ובליל זה ליל שימורים, לא הלכו לישון
ויהי בחצי הלילה וד' הכה כל בכור
והיתה צעקה גדולה ופרעה צעק הכל שחור


יט
לא היה בית שלא היה שם מת
ופרעה נוכח שמשה ואהרון צדקו וד' אמת
ויקרא למשה בלילה קומו וצאו מתוך עמי
לכו עבדו את אלוקיכם וברכו גם אותי


כ
עם ישראל לקח בצקו שטרם החמיץ
ומהמצרים בקש רכושם, שבחושך אז ראה והציץ
ד' נתן את חן העם בעיני המצרים
והם נתנו להם כסף, זהב ותכשיטים


כא
ומספר היהודים שיצאו שש מאות אלף גברים
הם ישבו במצרים ארבע מאות ושלושים שנים
וזאת על פי הבטחת ד' לאברהם בברית הבתרים
וגם יצאו ברכוש גדול ומספרם ככוכבים


כב
ויאמר ד' למשה זאת חוקת קורבן הפסח
כל בן זכר וערל לא יאכל מזה נתח
רק בחבורה ובמקום קבוע יאכלו אותו
גם גר יאכל ועצם לא תשברו בו


כג
לזכר מכת בכורות קודשו בכורי ישראל
מאדם ומבהמה הם יהיו שייכים לאל
היציאה ממצרים היתה בחודש האביב
וכל בן ונכד חייבים לשמוע ולקבל מאביו


כד
והגדת לבנך מה ד' עשה במצרים
זאת חובת כל אב לאביו שבשמים
ותזכורת זו גם בתפילין צריך לציין
ובקריאת שמע ובכל עת להעבירה מאב לבן


כה
וכל בכור חמור צריך לפדות בשה
וגם בכור אדם בחמשה סלעים יפדה
ואם בכור פטר חמור לא פודים
את ראשו עורפים ולא להשאיר בחיים


כו
יציאת מצרים תהיה נכתבת בטוטפות
שהם התפילין, יד וראש שיהיו לאות
כי בחוזק יד הוציאנו ממצרים האל
ובזאת מסתיימת פרשת בא המתארת גאולת ישראל

אין תגובות:

פרסום תגובה