יום חמישי, 11 בפברואר 2010

נאום העבד העברי

נולדתי למשפחה ענייה וברוכת ילדים
לא היה בבית אוכל שתייה ובגדים
וכך נאלצתי לצאת ולהסתובב ברחוב
וכשראיתי רכוש זר, התחלתי לגנוב

גנבתי חפצים, מכשירים, מאכלים וכספים
מדברים קטנים התחלתי לגנוב דברי ערך יקרים
וכמו שכתוב, כל סוף גנב לתליה
תפסו אותי והביאוני לבית הדין לשפיטה

בית דין קיבל עדות שלאלפי שקלים שלחתי ידיים
ודן אותי להחזיר הכל כפל כפליים
ואני וכל הכסף והרכוש אין לי כלום
ואין באפשרותי להחזיר אפילו בצל ושום

בית הדין החליט למוכרני לאדון ואצלו לעבוד
וזאת תמורת הכסף שאני חייב, הרבה מאד
והסבירו לי שאעבוד במשך שש שנים
וכך יוחזרו הכספים ואשלם את הנזקים

את אשתי והילדים השארתי בבית
לא היה להם מה לאכול, אפילו כזית
אבל בית הדין פסק כי אדוני
יפרנס מלבדי את ילדי ואת אשתי

גם הוסבר לי שלא אעבוד עבודות ביזיון
וכל הנוחיות, מיטה, ביגוד ואוכל אקבל מהאדון
אפילו אם תהיה לו כרית אחת, אני אקבל
בקיצור התחלתי לעבוד ואת מזלי הפסקתי לקלל

יום אחד אדוני הציע לתת לי אישה
שפחה כנענית שעבדה אצלו, בקיצור גויה
והוא הסביר לי שאם יולדו לי ילדות וילדים
לאחר עבודתי, האישה והילדים אצל האדון נשארים

הסכמתי להצעה וכך נולדו לי שלשה ילדים
ואני אוהב את אדוני, אשתי ואת הקטנים
וכשנסתיימו ששת שנות העבדות
התחלתי לבכות ולילל בכל ההתרגשות

הנני אוהב את כל חיי העבדות
תנו לי להמשיך ולחיות כך עד שאמות
אדוני הלך להתייעץ עם בית הדין – האלוקים
וענו לו: אפשרי הדבר אבל יש תהליכים

שאדוני ייקח מרצע ויקרב אותי לדלת ולמזוזה
ועשה לי חור בתנוך אזני הימנית בחוזקה
אוזני ששמעה בסיני, במתן המצוות והחוקים
שה' הוא האדון לכל, ואין עבד לעבדים

שמחתי שאהיה עם אשתי וילדי לעולמים
ונאמר: שלא, אלא עד היובל שנת החמישים
וביובל, אחזור לביתי בשלום לעולם
ואשתי וילדי הנוכרים נשארים לאדוני לגורלם

ביובל אני משוחרר וחוזר להיות יהודי רגיל
חוזר לאשתי היהודייה ולא עושה שום תרגיל
מקבל מענק שמן מאדוני כדי להסתדר
ולומד שהתורה דואגת לגנב להשתקם ולחברה להתחבר

מוסר השכל צריך ללמוד היום מהעבד העברי
שהתורה מתחשבת באדם אפילו עם תיק פלילי
והחוקים והדינים החברתיים שהקב"ה נתן לעם ישראל
צריכים ללמוד כל בית משפט, איך בגנבים לטפל

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה