ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך
וגם ממולדתך ומבית אביך
מתכוון ה', שאברם ינדוד ממקום למקום
ובכל זאת יגדל שמו עד למרום
ואף רכוש רב וכסף וזהב יהיו לו
למרות שנדודים צריכים לרושש אותו
בנים וזרע יהיו לו בשפע
המברך את אברם, יבורך והמקלל, יקבל כל פגע
ואברם ללא כל ערעור, תלונה ומילה
לקח אשתו, לוט בן אחיו והחוזרים בתשובה
אלו כל מי שגייר במסירות ובאהבה
והלכו אחרי דברי הקב"ה הגדול והנורא
בגיל שבעים וחמש שנה עם כל הכבודה
הולך אברם ברצון, כי זאת ה' ציווה
ואף הקים מזבח והקריב קרבן תודה
לאלוקים המתגלה אליו קמעה קמעה
כאשר הגיע לארץ כנען, פרץ רעב
למצרים פנה, למרות שאותה לא אהב
המצרים מלאים חטאים ומלאים מזימה
אוהבים את עצמם, זנות וזימה
כדי שלא יפגעו באברם ואשתו
החביאה בארגז וכשגילוה אמר שהיא אחותו
ופרעה ללא כל בדיקה מצפון וחשבון
לקח את שרי לאישה, אליו לארמון
מלאך ה' הכה את פרעה בנגעים
את משפחתו, בהמותיו, שפחות ועבדים
ופרעה זעק לאברם, קח את אשתך ולך
ואף נתן לו רכוש רב ואותו ברך
אברם המשיך עם משפחתו לנדוד
ועימו לוט, שהתעשר בזכות אברם הדוד
והשטח לא יכל לשאת את גודל רכושם
וכך התחיל ריב בין רועי לוט לרועי אברם
רועי אברם אומרים, לא גוזלים מהשכן
ורועי לוט עונים, הכל יהיה שלנו ושלכם
אלה אומרים, בכל אופן זה גזל
ורועי לוט אומרים, שטויות הכל הבל
בקש אברם מלוט להיפרד ולא לריב
פנה ימינה או שמאלה, אמר אברם הנדיב
ולוט בחר בקעה פורייה, בקעת הירדן
בקרבת סדום ועמורה, איתם שכן
אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד
ואליהם לוט התקרב ויאהל עוד ועוד
ובזמן שלוט נפרד מאברם בשעה טובה
אז נתגלה אלוקים לאברם, כי הלכה הטומאה
אברם מודה לה' שוב בהקרבת קרבן
הוא ממשיך לאהוב ולהאמין בו כל הזמן
הוא מתיישב באלוני ממרא, אשר בחברון
ועובד את ה' באמונה, במסירות ובמלא ההון
אלוקים מבטיח לאברם, שזרעו יתמלא כעפר
עד שאף אחד לא יוכל לתת מספר
ושיתהלך בארץ כנען לארכה ולרחבה
ולזרעו יתננה, כאשר תגיע השעה
יום אחד מביא עוד הפליט בשורה רעה
פרצה מלחמה בין הארבעה לחמישה
וחמשת המלכים ובתוכם מלכי סדום ועמורה
הוכו, נוצחו, ותושביהם, כולל לוט, נלקחו בשביה
אברם בביטחונו הגדול בה' אלוקים
לקח עימו שלוש מאות ושמונה עשר חיילים
נלחם נגד המלכים, שנצחו במלחמה
החזיר את לוט והשבויים ולקח גם ביזה
מלך סדום הודה וניסה לפצות את אברם
הוא רצה לתת לו חלק מהרכוש שהוחרם
אך אברם סרב ואמר, תן רק ללוחמים
שלא תאמר, שאתה העשרת את אברם ולא האלוקים
הקב"ה מבטיח לאברם, שזרעו ייספר ככוכבים
וזרעו יקבל את ארץ כנען ללא פקפוקים
אברם אינו מערער חס ושלום אחר הדברים
והאלוקים כורת עימו ברית בין הבתרים
ויאמר ה' לאברם שזרעו יהיו עבדים
ויגורו בניכר ויעבדו ארבע מאות שנים
אחרי כן יצא זרעו ברכוש גדול
וה' ייתן להם את ארץ כנען בכל מכל כל
שרי ראתה שעדיין לא נולד לה בן
היא הציעה שאברם עם שפחתה הגר, יתחתן
הגר הרתה לאברם והחלה להתגאות
זלזלה בשרי והחלה אותה לבזות
שרי קיבלה אישור מאברם לענות את הגר
והחלה להעבידה ולהעיר לה על כל דבר
לכן הגר ברחה למדבר החם והיבש
ולפתע הופיע לפניה מלאך, שלא תתייבש
ויאמר המלאך להגר, שובי אל גברתך במהירות
עבדי אותה על כורחך, בנאמנות ובמסירות
יוולד לך בן זכר במזל טוב מאברם
שמו יהיה ישמעאל והוא יהיה פרא אדם
ישמעאל זה, ידו בכל ויד כל בו
זה יהיה עתידו וזה יהיה אופיו
אברם החליט לקרוא לבנו ישמעאל
כדי שכאשר יוכה זרעו, ישמעם האל
בן שמונים ושש היה אברם כשנולד בנו
אברם שמח מאוד וראה שה' מקיים הבטחתו
אבל לא ישמעאל ימשיך את זרע אברם
מיצחק ייקרא לו זרע ולא מהפרא אדם
בן תשעים ותשע, קרא ה' לאברם - אברהם
וה' הבטיח לו שהוא יהיה אבי אומות העולם
ונתנו ה' למלך על הגויים ויצאו ממנו מלכים
זרעו יירש הארץ וה' יהיה לו לאלוקים
ה' כרת ברית עם אברהם וכל זרעו
כי תינתן להם ארץ כנען בעתו
והברית ביניהם תתקיים ע"י ברית מילה
וכל זכר ביום השמיני יכרות הערלה
גם שרי תיקרא מעכשיו, שרה
ויולד לה בן שממנו ייצא עם סגולה
בנה של שרה יקרא בשם יצחק
ואת הצער של אברהם ושרה הוא ימחק
אברהם נפל על פניו וצחק משמחה
הכבן מאה יולד לו בן, שיביא ברכה
והאם שרה, שהיא בת תשעים, תוכל ללדת
הרי בגיל זה קשה אפילו ללכת
בכל אופן הקב"ה הבטיח וכך הוא רוצה
ואין מי שיעמוד מול הבטחה כזאת וימחה
אברהם בן תשעים ותשע שנה עשה המילה
ולישמעאל בין שלוש עשרה שנה נכרתה הערלה
גם העבדים והגרים וכל הזכרים מלו בשמחה
ובזאת אנו מסיימים בתקווה פרשת לך לך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה