בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ כמסגרת
והארץ הייתה תוהו ובוהו ורוח אלוקים מרחפת
ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור
והאור נבדל מהחושך שהיה שחור משחור
והאלוקים ראה כי האור הוא טוב
והבדיל בין החושך לאור ועל הכל הוא יחשוב
ולאור קרא יום ולחושך קרא לילה
ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד בא
ויאמר אלוקים יהי רקיע בתוך המים
ויהי מבדיל בין המים למטה ושבשמים
הרקיע קרא שמים שי אש ומים
ויהי ערב ויהי בוקר שני אור לעיניים
ויאמר אלוקים יתאספו המים ותראה היבשה
אשר עליה יצמחו דשא עצי פרי וזו האדמה
וליבשה זו קרא ארץ ולמקווה המים קרא ימים
ויהי שלישי הגיע ובו כי טוב נאמר שתי פעמים
ויאמר אלוקים יהיו מאירים בשמים ברקיע
ויתנו סימנים לחגים ומתי ראש חודש מגיע
ומאורות אילו יאירו את הארץ וכן היה
נבראו מאור גדול שמש ומאור קטן הלבנה
המדרש אומר כאשר נבראו המאורות
באה הלבנה לפני בורא עולם עם תלונות
הרי אין שני מלכים יכולים לשלוט
ולכן הקטין ה' את מאור הלבנה שלא יבלוט
ובהתחשב במצבו העגום של הירח
נתנו לו כוכבים רבים כדי אותו לשמח
השמש הירח והכוכבים נתלו ברקיע השמים
ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי אורה לעיניים
וביום החמישי נבראו שרצי חיות ועופות
והתנינים הגדולים שהיוו סכנה לבריות
ולכן הקב"ה הרג את הנקבה והשליכה
וגנזה לצדיקים שיגיעו לעולם הבא
ויאמר אלוקים תוצא הארץ נפש חיה
רמשי בהמות וחיות לכל מינה ומינה
וירא אלוקים כי זה טוב ויפה
ואז אמר אלוקים גם אדם נעשה
ובצלם אלוקים נברא האדם
וגם חווה נוצרה זכר ונקבה ברא אותם
ויאמר להם אלוקים פרו ורבו את העולם
תמשלו ותכבשו את החיות העופות והדגים שבים
וכן אמר אלוקים נתתי לכם עצים ופירות
שמהם תאכלו ותיהנו וגם החיות והעופות
וירא אלוקים את כל עשה כי טוב מאד
ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי כל הכבוד
ביום זה נסתיימה בריאת העולם והכל שבת
ויום השביע נקבע כיום מנוחה-השבת
ויברך אלוקים את יום השביעי
ויקדשהו שתחילתו במוצאי שישי
אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם
ובעבור התורה וקיום המצוות נברא העולם
וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מהאדמה
ונתן לו שני יצרים אחד טוב ואחד רע
וייטע אלוקים גן בעדן ושם שם את האדם
ובגן צמחו עצים ופירות בטוב טעם
גם צמחו שם עץ הדעת טוב ורע
ועץ החיים אשר בהם אף אחד לא נגע
ארבעה נהרות יצאו מגן עדן להשקות כדת
אחד פישון, אחד גיחון אחד חידקל ופרת
והאדם התגורר בגן עדן ולעובדה ולשומרה
וה' ציווהו מהכל תאכל חוץ מעץ החיים ודעת טוב ורע
האדם הוזהר שחס ושלום לא ייעשה שטות
כי ביום אוכלו מהעצים האלה מות ימות
הקב"ה החליט לא טוב היות האדם לבדו
והוא ייתן לאדם בת זוג עזר כנגדו
האדם נתבקש לתת שמות לכל בעלי החיים
והשמות שנתן לבהמות לחיות ולעופות לעולמים
הקב"ה הרדים את האדם ולקח ממנו צלע
וברא האישה הסודיות שלא תתגנה עליו בכל רגע
ויביאה ה' אל האדם וקראה בשם אישה
כי מצלעותיו ששל האדם היא נלקחה
על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו
והיו לבשר אחד ויחיו איש ואשתו
אדם וחוה לא התביישו והיו ערומים
כי ראשם היה בגן עדן ובעולמות עליונים
הם חיו בשקט ובשלום עם עצמם
ומשלו בכל בעלי החיים והדגים שבעולם
והנחש היה ערום מכל חיות השדה
והחליט לפתות את האישה שאותה הוא רוצה
ויאמר אל האישה האסור לאכול מעצי הגן
ותאמר רק בשני עצים אסור לנגוע ולאוכלם
בעצי החיים והדעת טוב ורע לא ניגע ונאכלם
ואם נעשה זאת נמות ולא נמשיך להתקיים
הנחש מפתה ואומר לחווה זה לא אמת
ודחף אותה לעץ ונגעה ואמר אף אחד לא מת
אלוקים מפחד ממשיך הנחש ולוחש
כי תהיו כמותו ותמשלו במים ובאש
וטעותה של חוה שאמרה כל הנוגע
והנחש ניצל זאת והראה שכל המוסיף גורע
וחוה כאשר ראתה כי העץ הוא תאווה
נתנה גם לאדם שלא תמות לבדה
וכך אכלו אדם וחוה מעץ הדעת טוב ורע
וראו כי הם ערומים כתינוק שנברא
הם חפרו להם מעלי תאנה בגדים
והתחבאו כי שמעו שהנה בא אלוקים
ויקרא אלוקים לאדם אייכה
איפה אתה ואיפה הבטחותיך
ערום אנכי אומר האדם לה' אלוקים
כאילו ה' אינו יודע למה הם מתחבאים
האם אכלת מעץ הדעת האסור
האישה שנתת לי פיתתה אותי ענה בקול שבור
ויאמר ה' אלוקים לחווה מה עשית
הנחש אשם ענתה את בעלי רצה להמית
הקב"ה לא שאל את הנחש למה ומדוע
הנחש היה משיב צריך לשמוע בקול הרב זה ידוע
הקב"ה קילל את הנחש שהוא ארור
ועפר יאכל ולא ייהנה משום פירור
ושנאה תהיה בין זרע הנחש והאישה
וכאשר ייפגשו נחש ואדם תהיה מלחמה
וגם האישה תסבול שהביאה כזה אסון
בעצב תלד בנים ותסבול בזמן ההיריון
ואל בעלה היא תשתוקק והוא בה ימשול
וגם האדם נענש מהקב"ה הכל יכול
עונשו של אדם הוא כי חייו מוגבלים
והמוות יגיע לכל ויש סוף לחיים
בזעת אפו את האדמה הוא יעבוד
ולא תוסיף האדמה לתת בחינם פירות עוד
האדם קרא לאשתו חווה
כי הייתה אם כל חי וכל חיה
וה' עשה להם כותנות עור
וגירשם מגן עדן מדור ודור
ויאמר ה' אדם וחוה עלולים לטעות
ולאכול מעץ החים ולעולם לחיות
ולכן שם לשמירה את הכרובים
ובידם חרב מתהפכת לשמירה על עץ החיים
לאדם ולחווה נולדו שני בנים ובנות
אחד קין עובד אדמה ומגדל פירות
והשני הבל שהיה רועה צאן ובהמה
שניהם הביאו נחת להורים אדם וחוה
קין החליט להביא לבורא עולם מנחה
ואסף ירקות ופירות מכל מקום ומה שבא
גם הבל הקריב ממבחר הצאן והבהמה
והקב"ה את קורבן הבל קיבל ולקין לא שעה
בחירתו של הקב"ה הכעיסה את קין מאד
וה' אמר לו אם תיטב תקבל עוד ועוד
ובכל זאת מרוב כעס רוגז וקנאה
קם קין על הבל והוציא לו את הנשמה
קין לא ידע איך מחסלים והורגים
והכה את הבל ושפך את דמו מכל הכיוונים
לבסוף הרגו וקבר גופתו באדמה
וה' אמר לקין איה הבל אחיך מה קרה
השומר אחי אנוכי ענה קין בתדהמה
ארור אתה קין ענה ה' מהעולם ומהאדמה
הקב"ה קללו נע ונד תהיה כל חייך
ולא תמות אלא אות קין יהיה על מצחך
ויצא קין מלפני ה' בבושה וכלימה
ויולד לו בן בשם חנוך ועיר הוא בנה
ומצאצאיו נולד למך ולו שתי נשים
עדה וצילה שלהן בנים אחד מנגן ואחד בונה כלים
לאדם נולד בן נוסף בשם שת
ולשת נולד אנוש והחלו לקרוא בשם ה' באמת
והאדם חי תשע מאות ושלושים שנה
כי שבעים שנה הוא נתן לדוד המלך במתנה
וכך עברו עשרה דורות עד לידת נח
אביו היה למך שאת קין בטעות עמד לרצוח
הוא נקרא נח כי פתר בעיות בעבודות האדמה
הוא גרם קורת רוח כי המציא המחרשה
נח ינחמנו מעיצבון ידינו ומקללת האדמה
אמרו כל אנשי דורו באנחת רווחה
ונח היה בן חמש מאות שנים
ונולדו לו שם, חם ויפת שלושה בנים
הדור של נח עשו הרבה חטאים
יצר ליבו היה רק רע מלאי זימה וגוזלים
ויאמר ה' הנני מתחרט שבראתי אדם
אהרוס ואהרוג את הבריות ואשמיד העולם
נח מצא חן בעיני ה' אך ה' כבר החליט
הוא ישמיד את העולם וכאן מסתיימת פרשת בראשית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה