סיפורים

צום העשירי

העשירי בטבת הוא יום צום
בעשירי בטבת נגדע חלום
בעשירי בטבת נפלו חומות ירושלים
בעשירי בטבת הבבלים הכו כפל כפליים

שנתיים וחצי צר נבוכדנאצר על ירושלים
מוכים ורעבים היהודים זועקים למים
ובזאת החל נבוכדנאצר את החורבן ממש
שנמשך ונמשך עד הריסת בית המקדש

קרוב ל-י' בטבת קרו עוד מאורעות
מותם של עזרה ונחמיה גדולי המאורות
ותרגום התנ"ך ליוונית שזעזע את העם
מעשה זה פגע ביהודים בכולם

העשירי בטבת נקבע כיום הקדיש הכללי
על ידיי מועצת הרבנות הראשית לכל יהודי
שביום זה יאמרו קדיש לחללי השואה
לקרוביהם שאינם יודעים תאריך מותם והקבורה

צום העשירי חשוב ונקבע בתנ"ך
ביום זה החל החורבן והעם נידך
וכשחל הצום ביום שישי או בשבת
צמים ביום זה ולא נדחה לפניו ולמחרת

צום העשירי בטבת יביא לנו הגאולה
ויהפך ליום שמחה ששון רינה וגילה
ואנו נשמור ונקפיד על אהבת זולתנו
נזכה במהרה לראות בבניית בית מקדשינו

פרשת ויגש

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני, לא!
לא תיקח את בנימין למרות שאתה כפרעה1
אתה שאלת אותנו כל מיני שאלות ופרטים
על אבינו הזקן החי הוא, ועל האחים

ספרנו לך הכל בפירוט ובאמת
שאבינו קשור לבנו הקטן ואחיו מת
ולמרות אי רצונו לשלוח את בנו הקטן
הצלחנו לשכנעו והבאנו אותו לכאן

ואם יקרה ששני בני רחל יפגעו
ירד אבינו ביגון שאולה וחייו יסתיימו
ולכן קח אותו במקום בנימין הקטן
אני ערבתי עבורו ואני חזק שרירי ואיתן

ולא יכול יוסף להתאפק ולהמשיך ולשחק
את המושל הכל יכול שאת האחים שיתק
ויסלק מהחדר כל איש מעליו
ואחר כך פרץ בבכי ופנה אל אחיו

אני יוסף אחיכם העוד אבי חי
האחים נבהלו וצעקו לאל שדי
והמשיך יוסף ואמר האח שמכרתם למצרים
אל תפחדו ותעצבו הכל היה יד האלוקים

הכל נעשה בהשגחת בורא עולם
ששלחני למצרים לפרנס את העולם
והנה אני המהול המושל בכל מצרים
מזמין את אבי ואתכם לגור ותקבלו כפליים

כי זה עוד חמש שנים לרעב
והאוכל יעלה לכם בהון כסף וזהב
ובבואכם לכאן תחיו על חשבוני
הנה עינכם רואות וגם בנימין אחי

יוסף חיבק ונישק את כל האחים
בכה ואראה להם שאין הוא מהנוקמים
וחזר ואמר עלו אל יעקב אביכם
וחזרו עם העגלות שנתתי לכם

לכל האחים נתן חליפות שמלות
ולבנימין נתן פי חמש כדי לנסות
האם אפליה זו מרגיזה את האחים
כמו שבזמנו יעקב נתן לו כתונת פסים

לאביו יעקב שלח יוסף מטוב מצרים
ולאחיו אמר אל תרגזו בדרך הכל משמים
מתוסכלים ומבולבלים האחים הגיעו לאביהם
ויאמרו יוסף חי ויעקב לא האמין להם

רק כאשר ראה את העגלות טעונות סחורה
נזכר שהוא ויוסף למדו פרשת עגלה ערופה
ויאמר ישראל רב, עוד יוסף חי
אלך ואראנו לפני שלא יהיה עוד פנאי

ויסע ישראל ויבא לבאר שבע ויזבח זבחים
אל תירא רד למצרים אומר לו אלוקים
לגוי גדול אשימך במצרים הגדולה
ואני ויוסף נשגיח עליך ועל משפחתך

לקח יעקב את כל משפחתו ורכושו
וירדו למצרים להיפגש עם יוסף ולחיות עימו
למצרים ירדו שישים ושש כל נפש יעקב
הפירוט: בני לאה שלושים ושלוש היו הרוב

בני זלפה שש עשרה ובני בלהה שבעה
בני רחל ארבע עשרה סך הכל שישים וחמישה
נוסיף עוד יוכבד שנולדה בין החומות
ויוסף ואשתו ושני בניו נכללו גם בין השמות

לפי החשבון הסופי כל משפחת יעקב שבעים
והלכו לגור בארץ גושן רחוק מהמצרים
ואת יהודה שלח יעקב להקים בית מדרש
כדי שישב וילמד תורה בהתמדה ממש

יוסף לקראת אביו יעקב לגושן עלה
ועל צווארו בכה יעקב ואמר קריאת שמע
ויאמר יוסף לאחיו אמרו לפרעה שאתם רועים
כדי שלא ייקחם לצבא למנותיכם לקצינים

אמרו שרצונכם לשבת בארץ גושן לרעות הצאן
תועבת מצרים להתפרנס מצאן, שלהם הוא אדון
את הצאן והכבשים המצרים עובדים ומעריצים
הפכו אותם לאלוהיהם ולהם הם משתחווים

פרעה שמח לשמוע שליוסף יש משפחה
זה מוסיף כבוד שיש ייחוס לשם ולממלכה
חמישה מאחיו הביא והציג יוסף לפרעה
מהחלשים כדי שלא יגייסם לצבאו

יעקב נפגש עם פרעה וברכו בברכה
שמי היאור יעלו לקראתו וישקו האדמה
ויאמר לו ששנות חייו מאה ושלושים שנה
חיים קשים צרות ורעות היו במלוא המנה

הרעב המשיך להכות בצורה קשה
למצרים נגמרו הכסף והצאן תוך שנה
נהיה ליוסף ולפרעה עבדים, הם זעקו
העיקר שנקבל אוכל ומשפחתנו לא ירעבו

יוסף רכש את אדמת מצרים כמשכון
כדי שיהיה למצרים ולמשפחותיהם מזון
ולאורכה ולרוחבה של מצרים פיזר את התושבים
כדי שיהיו כמו משפחתו גרים וזרים

למצרים נתן עצה מבורכת ויעילה
שיהיו אריסים לפרעה וישלמו אחוזים ועמלה
החייתנו התלהבו המצרים בששון ובשמחה
רק מהכהנים יוסף לא לקח האדמה

ובני ישראל ישבו בארץ גושן לבדם
ויפרו וירבו מאד וגידלו בשקט את צאנם
ולאט לאט התאקלמו והרגישו כתושבי מצרים ממש
ובקטע זה מסתיימת פרשת ויגש

פרשת וישב

וישב יעקב בארץ מגורי אביו
רצה יעקב לשבת וליהנות מהשלווה שמסביב
ובינתיים גדלו בניו ויוסף רועה צאנם
והוא נער בן שבע עשרה אהוב ותם

אביו אהב אותו מכל בניו
ויוסף את בני בלהה וזלפה אהב
ויעקב מרוב אהבה עשה לו כתונת פסים
והפלי זו גרמה לקנאה בן האחים

חוץ מכתונת הפסים שנאו אותו אחיו
כי סיפר עליהם לשון הרע מאחורי הגב
וגם אמר שהם אוכלים אבר מן החי
ופוגעים בבני השפחות שעימהם חי

יוסף חלם וסיפר לאחיו שני חלומות
הראשון שהם בשדה עובדים ואוספים אלומת
ולפתע כל האלומות של האחים
אל אלומת יוסף כורעים ומשתחווים

והחלום השני גם מדהים בסיפורו
שהשמש והירח והכוכבים משתחווים לעומתו
האחים רגזו התרגשו ושנאתם גברה כהר
ואביו ביטל ואמר רחל מתה ושמר הדבר

האחים הלכו לרעות את צאן אביהם
ויעקב אמר ליוסף לך לרעותם ותבקרם
יוסף פגש איש ושאלו אחי אני מבקש
אמר האיש הם בדותן ואוכלים בשר על האש

ראו אחי יוסף בבואו ולבוש בכתונת הפסים
החליטו להורגו ולהשליך גופתו בין השיחים
ואל אביו יאמרו שטרפה אותו חיה רעה
ונראה מה יהיו החלומות אשר ראה

ראובן הבן הבכור להציל את יוסף רצה
אמר למה להרוג נשליכו לבור שבקרבתנו נמצא
וכבכור אחראי לקח על עצמו ראובן
להציל את יוסף ולהחזירו לאביו הזקן

וכאשר יוסף התמים התקרב אל אחיו
תפסו והפשיטו את כתונת הפסים מעליו
וייקחו וישליכו אותו לבור שאין בו מים
ורק נחשים ועקרבים היו בו מלוא חופניים

לפתע מגיעה שיירת גמלים של ישמעאלים
יהודה אמר בואו נמכרהו בעשרים שקלים
לא כדאי שנהרוג את אחינו וימות
גם כך הוא ייענש על דברי השטות

ואמנם קנו אותו אנשי מדיין
ומכרו אותו לישמעאלים בכסף מזומן
ויוסף הורד למצרים ונמכר למצרים
קנה אותו פוטיפר שר הטבחים

ובינתיים ראובן חזר לבור להציל את הנער
וראה כי איננו והתמלא מלוא צער
האחים לקחו את כתונת הפסים
וטבלו אותה בדם של גדי עיזים

שלחו ליעקב הכר נא הזו כתונת בינך
יעקב הכיר כתונת הפסים וזעק ובכה
טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלה אותו
קרע בגדיו ואף אחד לא הצליח לנחמו

יהודה הורד מגדולתו על ידי האחים
עזב המקום נשא אישה ונולדו לו שלושה בנים
ששמותם ער אונן והקטן שילה
ער ואונן חטאו חטאה קשה וגדולה

כאשר ער נשא אישה בשם תמר
אישה שהייתה חכמה ויפת תואר
הוא לא רצה שתתכער על ידי הולדת ילדים
ולכן לא הכניסה להריון כל השנים

אלוקים שילם לו כגמולו והרגו
ואחיו אונן שהיה צריך ליבם עשה כמותו
גם הוא קיבל את עונשו כאחיו
ה' המיתו ונתן לו באבי אביו

וכך נשאר הילד שילה הקטן
יהודה אמר נחכה שיגדל יש זמן
ולמעשה הוא בכלל לא התכוון שזה הבן
שילה יישא את תמר ואותה ייבם

עברו הימים ואשת יהודה מתה והוא התאלמן
ושילה לא ניתן לתמר ואיימה להתחתן
תמר החליטה אם כן להתחפש לזונה
כדי להתעבר אם לא משילה אז מיהודה

יהודה בא ופגש בתמר שהיא התנהגה כזונה
בתמורה נתן עירבון פתילים וחותמת לעת עתה
הבטיח לה שישלח גדי עיזים כתשלום
תמר נעלמה מהשטח כאילו לא היה כלום

לאחר תשעה חודשים תמר הייתה בהיריון
ששמע יהודה אמר שרפו כלתי בפומבי ובביזיון
תמר לא רצתה לבייש את חותנה
רק הוציאה חותמתו ופתיליו קבל עם ועידה

יהודה הישר והמנהיג הצדיק את תמר
היא צודקת כי לא נתתי את שילה אמר
יש אומרים שאחר כך נשאה לאישה
ויש אומרים שעזב המקום בבושה

תמר ילדה במזל טוב ובשעה טובה
תאומים שהיו צדיקים ולומדי תורה
שם האחד זרח שילדו חוט שני קשור
והשני פרץ, אבי דוד משיח ה' האמור

יוסף משל בבית פוטיפר כאדון
הכל היה תחת פיקוחו האחזקה קניות וניקיון
אשת פוטיפר את עינה ביוסף נתנה
ורצתה שיהיה עימה בכל עת ובכל פינה

כאשר יום אחד כולם הלכו מהארמון
אשת פוטיפר התחלתה ואמרה כואב לי הגרון
יוסף הגיע לתומו לעשות מלאכתו
תפסה אותו להיות עימה אפילו רק בגופו

יוסף ברח מהבית והשאיר את בגדו אצלה
ותצעק בכל גדול אונס זה היא בישלה
יוסף התחיל עימי חמרות שאני אישה נשואה
וכך וכך עשה לי העבד לבעלה סיפרה

וכהרף עין וללא משפט יוסף נזרק לכלא
וחטף עשר שנים בלי לומר הגה
גם בכלא קיבל יוסף תפקיד של משגיח
הכל היה באחריותו אבל העתיד לא הבטיח

לבית הסוהר נזרקו בעוונותיהם שני שרים
שרי פרעה אחד האופים ושר המשקים
שניהם חלמו חלומות דומים ומשונים
וביקשו מיוסף אולי ייתן לחלומותיהם פתרונים

יוסף פתר להם את חלומות שניהם
שבעוד שלושה ימים יבוא סוף לצרותיהם
שר המשקים יחזור לעבוד בארמון
ושר האופים ייתלה על העץ מול הארמון

ורק זאת ביקש יוסף משר המשקים
תמליץ עלי שאני חף משפע אצל הממונים
ולא זכר את יוסף שר המשקים
וכך יוסף ישב בכלא עוד שנתיים ימים

יוסף אמר לשר המשקים שיזכרהו פעמיים
ולכן הקב"ה הענישו שישב עוד שנתיים
כי אפשר להשתדל ולהתאמץ יותר טוב
אבל לסמוך על ה' ומסתיימת פרשת וישב יעקב

פרשת וישלח

וישלח יעקב מלאכים לפניו
לרצות ולהשלים עם אחיו עשו
יעקב שלח לעשיו מסר עם לבן גרתי
חייתי אצלו כגר אבל תרי"ג מצוות שמרתי

המלאכים חזרו אל יעקב חיש
עשו מגיע לקראתך עם ארבע מאות איש
שלושה דברים יעקב החליט לעשות
להילחם להתפלל ולשלוח לעשו מתנות

וכן הוא חצה את מחנהו לשניים
והתפלל לאלוקי אבותיו שבשמים
ושלח לעשו גמלים פרות כבשים ואילים
נקבות זכרים וחמישה עדרים וגם יהלומים

בלכתו עבר את נהר יבוק לבד
ויתאבק איש עימו וגרם לו כאב חד
הוא תפס לו בירך באזור הגיד
והאיש את שמו לא רצה להגיד

הוא בירך את יעקב וקרא לו ישראל
הוא ביקש מיעקב שישלחנו שהוא צריך להתפלל
המתאבק ביעקב היה מלאך עשו
יעקב התגבר עליו ואחר כך אותו עזב

עשו ויעקב מתקרבים זה אל זה
ופגישתם יחד הייתה ממש מחזה
האמהות עומדות ומגינות על ילדיהן
ויעקב באומץ עומד בראש מלפניהן

ועשו שבא ורואה את יעקב מחבקו
ובמקום אויב הוא נהפך לאחיו אוהבו
מנשקהו דורש בשלומו ורואה המשפחה
אנשים וילדיהן ויוסף המגן על אמו היפה

עשו לוקח את כל המנחה שיעקב שלח
ואומר לו הבה נלך ביחיד אל תברח
אומר יעקב הילדים רכים הצאן חלש וצעיר
אבוא לפוגשך אי"ה במקומך בשעיר

יעקב שלם בתורתו בגופו ובממונו
הגיע לשכם שבסוכות עם כל משפחתו
ודינה בת לאה יצאה לראות חברות
ושכם בן חמור התאהב בה נואשות

הדבר שנעשה חמור אסור ואבוי
היא הלכה והסתגרה בארמונו של גוי
ושכם בן חמור רצה עם דינה להתחתן
פנה ליעקב ולבניו שיאמרו לו כן

בני יעקב רגזו על מעשיו של שכם
וענו לו העורמה מוכנים להתחתן עמכם
אבל אנו כולנו עשינו ברית מילה
מולו עצמכם כמונו ותהייה חתונה הללויה

שכם, אביו וכל עמו מלו עצמם
וכשתושבי שכם נאנקו מכאב חיתוך עורלתם
וביום השלישי כאשר כל העם חזק סובל
באו שמעון ולוי והרגו מזקן ועד עולל

את דינה אחותם לקחו מבית שכם בכח
דינה המבוישת לא רצתה עימהם לברוח
עד ששמעון אחיה הבטיח לה בשבועה
שהוא יתחתן איתה וייקחה לאישה

יעקב זעק אל שמעון ולוי הגיבורים
מה עשיתם כל שכנינו יהיו לנו לאויבים
וכל הגויים שמסביבנו ילחמו נגדינו במהרה
ויענו האחים ליעקב אחותנו לא זונה

ובאמת קרה להיפך כל העמים פחדו
מיעקב ומבניו וממעשיהם כולם רעדו
ה' נגלה ליעקב ויאמר לך לבית אל
יעקב אמר לבניו להיטהר מעבודה זרה ולהתפלל

בזמן ההוא מתה דבורה מינקת רבקה
וגם רבקה נפטרה ובאלון בכות נקברה
אלוקים נגלה ליעקב בשנית והבטיח לו
שכל מה שברך את אברהם יהיה עבורו

משפחת יעקב נסעו והתקרבו לאפרת
רחל בהיריון ובספק הילד בן או בת
התקשתה בלידתה ועמדה למות מכאבים
בישרה המיילדת זה בן שהתחבר לשניים עשר השבטים

רחל קראה לו לפני מותה בן אוני
ויעקב קרא לו בנימין בן הזקונים שלי
ותמות רחל ובדרך אפרת בית לחם נקברה
וקיברה משמש עד היום לישראל כמקום תפילה

וכשחרב המקדש וישראל הוגלו לגלות לבבל
הם נעצרו ליד קבר רחל להתפלל
ורחל בוכה עליהם בכי תמרורים ודמעות
מנעי קולך מבכי אומר לה ה' צבאות

עם ישראל ישוב לביתו בחזרה
ובית המקדש ייבנה בקדושה ובטהרה
בזכות תפילותיה ודמעותיה של רחל
ייבנה העם מחדש ותשוקם ארץ ישראל

יצחק נפטר בגיל מאה ושמונים שנה
זקן ושבע ימים נקבר בקריית ארבע
עשו הוא אדום היה מאד עשיר
לקח את כל משפחתו לגור בהר שעיר

משפחת עשו הייתה גדולה והיו בה אלופים
הם היו שליטים מנהיגים ומלכים
הם שלטו בכל הארצות שמסביב טוב טוב
ובזאת מסתיימת פרשת וישלח יעקב

פרשת ויצא

ויצא יעקב מבאר שבע ולחרן הלך
הוא עזב את אביו ואת אימו ומעשו ברח
על פי פקודת אביו ואמו הזקנים
שציוו עליו לא לקחת אישה מהכנענים

יציאתו מהארץ הייתה מרשימה
כי יציאת צדיק מהעיר מרעישה
הצדיק מנהיג ומשפיע על האזרחים
ועזיבתו ויציאתו כולם עצובים

ליעקב קפצה הדרך והגיע במהרה
למקום של קדושה שנקרא הר המוריה
שם הוא הלך ללון כי השמן לו שקעה
ותיקן והתפלל ערבית לפני השינה

יעקב הכין לו בעזרת האבנים הגנה
הם נהפכו לאבן אחת לשם מגננה
ויחלום יעקב חלום שבמרכזו סולם
ובו מלאכים עולים ויורדים מפה ומשם

עלו המלאכים שליוו אותו בצאתו
וירדו מלאכי חוץ שילווהו בלכתו
יעקב נדהם ונרעש מהחלום הקדוש
והצטער כי ישן פה והיה מאד בוש

במהרה הקים מצבה מאבני המקום
וידר נדר להקב"ה שבמרום
שה' ייתן לו בגד ללבוש ולחם לאכול
הוא ייתן מעשר לכל לחסר מכל

יעקב הגיע לארץ קדם מהר
שם חנו עדרי צאן ליד הבאר
את הבאר כיסתה אבן ענקית וכבדה
שלהורידה מהבאר צריכים קבוצה גדולה

יעקב שאל את הרועים המחכים
האם את משפחת לבן בן בתואל מכירים
והשלום להם ומרגישים טוב הוא ומשפחתו
שלום לו ענו והנה מגיעה רחל ביתו

ויעקב כאשר ראה את קרובתו רחל
מיהר וכמו פקק מבקבוק האבן גלגל
השקה בהתלהבות את צאן לבן
ונישק את רחל במצחה הקטן

יעקב הצטער ואף בכה מאד
שלא בא לרחל עם עושר ובכבוד
וסיפר לה בהתרגשות כי בנו של עשו
במקום להורגו את רכושו גנב

רחל מיהרה ורצה אל אביה לבן
ובישרה כי הגיע בן רבקה הקטן
לבן שמע רץ לקראתו לקבל מתנות
ונדהם שראה שיעקב בא בידיים ריקות

בא והתארח בבתי אמר לבן ליעקב
בן משפחתי אתה ואני מקווה לטוב
וללבן שתי בנות קטנות רחל ולאה
הראשונה יפהפיה ולשנייה עיניים כחמאה

כנאמר ברחוב ללבן שתי בנות
ושני בנים לרבקה האחות
הגדולה לאה ותתחתן לגדול הוא עשו
והקטנה רחל תינתן ליעקב שאותה אהב

לאה הגדולה התפללה ובכתה רבות
ולכן עיניה היפות נהיו רכות
יעקב אהב את רחל ואיתה רצה להתחתן
וביקש מלבן שיסכים להצעתו ויאמר כן

יעקב הציע כי יעבוד עבורה שבע שנים
יינשא לרחל יקים בית ויוליד ילדים
ואמנם עברו שבע שנות עבודה
ויעקב ביקש מלבן שתנתן לו רחל לאישה

לבן ערך ביום החתונה מסיבה
ולמחרת בבוקר רואה יעקב שאשתו היא לאה
ולמרות שיעקב נתן לרחל הרבה סימנים
העבירה אותם ללאה שלא תהיה בבושת פנים

לבן הרמאי החליף את הבנות
ונתן ליעקב את לאה עם עיניה ה רכות
בהסבירו ליעקב ההמום והנדהם
שבתחילה הגדולה נישאת וזה דרך העולם

יעקב קיבל התירוץ אך רצה את רחל
והסכים לעבוד עוד שבע שנים ולא להתעצל
וכך מצא יעקב את עצמו נשוי
לשתי אחיות בצירוף שפחות שניתנו ללווי

לאה שלא הייתה כל כך אהובה
החלה ללדת והביאה ליעקב שישיה
את ראובן שמעון לוי ויהודה
את יששכר זבולון ובת בשם דינה

רחל האהובה ליעקב הייתה עקרה
וזעקה הבה לי בנים ולא אני מתה
והחליטה כי יעקב יינשא לשפחתה בלהה
והיא ילדה את דן ונפתלי שהיה כאיילה

גם לאה הציעה ליעקב את שפחתה לאישה
שזו זלפה ואת גד ואשר ילדה
ובחשבון כללי היו ליעקב עשרה צאצאים
ולרחל האהובה הבית ריק אין ילדים

ה' ריחם על רחל והיא ילדה בן מוכשר
זה יוסף שעליו נשמע יוותר מאוחר
כאשר ראה יעקב שהוא משופע בבנים
הודיע ללבן אני חוזר להורי הזקנים

לבן רצה שיעקב יישאר והציע שכר
יעקב הציע ששכרו יהיה כבשים בעור מנומר
לבן קפץ משמחה וביקש הלוואי יעקב יסכים
ואסף לשטחו את כל שאר הכבשים

יעקב לקח מקלות ופיצל אותן ברווחים
הניחם בשקתות המים שם הכבשים נאספים
וכך בטיפול מסור במשך שש שנים
היו בעדרו של יעקב אלפי כבשים מנומרים

רכושו של יעקב גדל והיה רב
בניו של לבן אמרו כי יעקב גנב
את רכושו של אביהם הוא לקח
ואת כל הטובות שלבן נתן לו שכח

יעקב ראה שפני לבן כועסים וזועמים
החליט לעזוב עם משפחתו ונכסיו המרובים
הקב"ה הופיע בחלום ואמר לך אל תירא
יעקב סיפר לרחל וללאה וענו נעזוב אבינו הרשע

היציאה מחרן הייתה ממש בריחה
יעקב ומשפחתו עזבו בשקט ובגניבה
בהזדמנות זו גנבה רחל את התרפים
אשר לאביה לבן הם היו האלוקים

לבן בשומעו כי יעקב ממנו ברח
ובמיוחד שאת התרפים אלוהיו עימו לקח
החליט לרדוף אחרי יעקב ומשפחתו
להורגו ולקחת ממנו את כל רכושו

הקב"ה נגלה ללבן בשנתו בחלום
הזהירו פן ייגע ביעקב כי בו יהלום
אל תדבר עימו מטוב ועד רע
הזהיר אלוקים את לבן הארמי הרשע

לבן השיג את יעקב וזעק כמו אשמאי
ברחת לא נפרדת אבל למה גנבת אלוקי
ויעקב אשר לא ידע כי רחל גנבתם
נשבע ללבן שהלוקח התרפים לא יהיה קיים

לבן חיפש אצל יעקב באוהליו ובכליו
ולא מצא את התרפים ולא את הגנב
יעקב נתן מוסר ללבן באבי אביו
ולבן נהפך מאויב רע לידיד חביב

הם כרתו ברית ביניהם לעולם
שאף אחד לא ייפגע בשני ובזרעם
הקימו גל אבנים לסימן ולאות
שיהיה בניהם רק שלום ולא מלחמות

לבן קרא לגל ייגר- שהדותא שזה גל-עד
ויעקב קרא גל-עד שיעמוד ביניהם לעולם ועד
לבן ויעקב נפרדו למחרת בשלום
כל אחד לקח את משפחתו ועזב את המקום
לבן ויעקב פנו וכל אחד היה מרוצה
וכאן אנו מסיימים בשמחה פרשת ויצא

פרשת תולדות

אלה תולדות יצחק בן אברהם
אברהם הוליד את יצחק נאמר לכולם
הליצנים אמרו שמאבימלך נתעברה שרה
לכן דיוקנו של יצחק כמו לאברהם דמה

יצחק לקח את רבקה לאישה בגיל ארבעים
צדקת הייתה למרות שאביה ואחיה רשעים
אולם רבקה הייתה עקרה ללא בנים
ושניהם פנו להתפלל לה' בשמים אב הרחמים

ה' נענה לתפילתו של יצחק הצדיק
כי תפילת צדיק בן צדיק לא לשווא ולריק
רבקה בהיריון ובבטנה מתרוצצים תאומים
ומרוב כאבים הולכת לדרוש ברבנים

ומתבשרת כי שני עמים בבטנה
הפוכים באופי האחד רשע והשני מלא אמונה
ובלידתה יצאו התאומים אחד אחר השני
אחד תמים ואוחז בעקב של אדמוני

הבכור שנקרא עשו כולו מלא שיער
השני שנקרא יעקב יהיה תמים וישר
גדלו הנערים עשו אדמוני וציד בפיו
ויעקב לומד תורה מכבד את אמו ואביו

עשו התחזה כצדיק ויצחק אהבו
יעקב היה תלמיד חכם ורבקה אוהבת אותו
אברהם נפטר יעקב התאבל ועשה סעודת אבלים
זו הייתה בצורת מרק ונזיד עדשים אדומים

עשו חזר מצידו בשדה עייף ויגע
וביקש מיעקב אוכל בקול גדול ופוגע
הלעיטני אמר עשו מן האדם אדום
אני מוכן לזלול כל דבר היום

יעקב ביקש תמורת הנזיד האדום והמשביע
שהבורה תעבור אליו ועל כך אותו השביע
עשו בז לבכורה ואמר אין לי צורך בה
לי שווה העולם הזה ולא העולם הבא

יצחק הלך לגור בגרר בגלל הרעב
ולקח עימו את אשתו ובניו אשר אהב
מפחד תושבי המקום שיהרגוהו בגלל אשתו
ששאלו עליה ענה שזו אחותו

אבימלך מלך גרר גילה שרבקה אשת יצחק
וציוה שכל מי שיגע ברבקה יכהו הברק
יצחק זרע באותה תקופה חיטה ושעורים
וקיבל ברכת ה' פי מאה שערים

יצחק חפר בארות לתת מים לבהמותיו
הפלשתים ורועי גרר סתמו כל בארותיו
שמות מתן לבארות עשק שטנה זכר למכות
והבאר האחרונה לא רבו ונקראה רחובות

יצחק הלך מגרר לבאר שבע באר חפר
ה' נתגלה לו שם בלילה וכך אמר
אל תירא יצחק אנוכי עימך וברכתיך
ארבה הרבה את זרעך בגללך ובגלל אביך

אבימלך ופיכול שר צבא ביקשו מיצחק שלום
למרות שרועי אבימלך הציקו לו מתמול שלשום
יצחק רודף השלום הסכים לשום קבע
והקים עוד באר בשם שבעה זו באר שבע

עשו לקח לו נשים נוכריות בגיל ארבעים
שגרמו לעיוורון ליצחק מהעשן שהקטירו לאלילים
יצחק הזדקן וקרא לעשו לתת לו ברכות
ושיצוד או יקנה ויכין לו סעודה מבהמות טהורות

רבקה שומעת ומשכנעת את יעקב בנה
כי ייקח מהדיר שני גדיים השייכים לה
ויכין מטעמים לאביו ואת הברכות יקבל
ולא יפחד שבמקום ברכות יצחק אותו יקלל

יעקב לובש את בגדי עשו החמודים
שרבקה שומרת בין כל חפציה היקרים
יעקב מביא לעשו ארוחה כיד המלך
ומבקש מאביו שיאכל מהלשון השוק והירך

יצחק שעיניו כהות והוא אינו רואה
מרגיש שיש פה משהו מאד משונה
ואומר הקול קול יעקב בני התם הקטן
והידיים ידי עשו הציד המהיר והמיומן

וללא כל פקפוקים עיכובים ושהיות
יצחק נותן ליעקב ברכות כל ברכות
שייתן לו אלוקים מטל השמים
והמברך את יעקב יבורך כפליים

ברגע שיצא יעקב מלא בברכות ואיחולים
מגיע עשו עם צלחת מלאה מטעמים
יקום אבי ויאכל מצייד בנו אמר בקול גדול
יצחק מזדעזע ורואה לרגלי עשו גהנום גדול

איחרת אומר יצחק אחיך לקח הברכה
ועשו זועק זעקה גדולה ומרה
יעקב הנקרא תם לקח לי הבכורה
ועכשיו גם לקח לי הברכה במרמה

עשו לבסוף מקבל גם ברה
שיאכל ממשמני הארץ והאדמה
על חרבו יחיה וימשול באחיו
וזאת אשר יעקב יעזוב תורת אביו

עשו לא מוותר ומחליט בליבו
שאחרי מות אביו ינקום באחיו ויהרגו
רבקה הנביא היודעת רחשי לב
יעקב ועשו עלולים להיהרג וגדול יהיה הכאב


רבקה בקשה מיצחק שישלח את יעקב לחרן
ושלא ייקח אשה מבנות כנען אלא מלבן
יצחק מסכים ושולח את יעקב עם ברכות
עשו מתחתן עם בת ישמעאל ומסתיימת פרשת תולדות